אִחוּי

*ש"ז, מ"ר אִחוּיִים, — שה"פ מן אִחֵה, חבור על ידי תפירה, Naht; couture; seam:  אי זהו איחוי א"ר אחא כל שאין מקומו ניכר (ירוש' מו"ק ג פג:).  עשרה קרעים אסורין באיחוי (שם).  וכולן רשאין לשוללן ולמוללן וללוקטן ולעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדרי (בבלי שם כו.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים