* 1, ש"ז, — א) עשיית דבר לא מיד, Verspätung, Säumnis; retard; delay: ואם איפשר (לקרא המגלה קודם ואינם קוראים) איחור  הוא לעיירות, ירוש' מגילה, פר' ג הל' ה. וכל האיחור (בענין יפת תואר) אולי לא יקחנה ראב"ע, יסוד מורא שער ב. שיצאו מעבודתם בעת ההיא מבלי איחור על התכונה ההיא הכוזרי א ק. ובי לעגו אשר יראו את איחור גאולתי אשר לו הים, שפת רננות. ויועדו כלם יחדיו זקן ובחור לשלח תיכף בלי איחור בגידת הזמן, דף ז:. שלא יאחר (אלהים) עשיית המשפט ורוב הצדקה אבל יעשהו תכף בהמצא המקבל בזולת איחור רלב"ג איו' לז.  —ב) ° עשיית דבר אחרי דבר. קדימה ואִחוּר: ואין ביניהם אלא ההקדמה והאיחור הכוזרי ד כה. כי הידיעה תאמר בש"י ובנו בשתוף השם ר"ל בקודם ואיחור רלב"ג איוב ל"ז. והשכלים הנבדלים התבאר שימצא בהם הקדימה והאיחור אף שלא יהיו עלות ועלולים קצתם מקצתם שם טוב, פרוש מו"נ ב א. סדר הקדימה והאיחור שלטי הגבור' דף כז. ושלא נבלבל הסדר המיוחד בלשון מקדימת התבות ואחורם ר"י מיסיר ליאון, נופ' צופ' ח.  — ג)  °סגולת דבר שהוא מאוחר: לפיכך פרוזבול המאוחר כגון שעומד בניסן וכתוב בו זמן אייר פסול מפני שבאיחורו ייפה כח המלוה שלא ישמט לבוש חו"מ הלכ' שטר' סז לב. — ד)  °הפך מן מהירות, עשית דבר לאט לאט, Langsamkeit; lenteur; slowness: אם תערוך אחת מהנה (מהתנועות) אל האחת תדע כי יש להם איחור ומהירות ר"י אבן תבון או"ד א. וכאשר התבאר לאריסטו זה כולו שב והשתכל ומצא הגלגלים רבים במופת, תנועת זה מתחלפת לתנועת זה במהירות ובאיחור ר"ש אבן תבון, מו"נ ב ד. ואולי בעבור זה התאחרה תנועתה (של הארץ) לקבלת ההתפעלות והמזגות לאיחור  הכוכבים בתנועה שם ו. בעניני המלחמות נגיד הדבר במהירות וכו' ואם בענינים אחרים נדבר באחור יותר נופ' צופים מסיר ליאון, 40. והמזג הקר הוא נאות לזה לאיחור תנועתו רשב"צ דורן עב:. כוכבי שבת מרוב כבדות ואיחור סבובם נחמד ונעים, דוד גנז, ריז.