1, פ"י, עתיד אֹחַז, אֹחֲזָה,. תֹּאחַז, יֹאחַז, יֹאחֶז, יֹאחֵזוּן, יֹאחֵזוּ, אֶאֱחוֹז, יֶאֱחַז, יֶאְחֹז, תֶּאֱחֹז, וַיּאֹחֶז, וַתּאֹחֶז, וַתֹּחֶז, וָאֹחַז, וָאֹחֲזָה, יֹאחֲזֵמוֹ, יֹאחֳזוּךָ2. צווי אֳחֹז, אֳחָזִי, אֳחָזי1, אִחֳזוּ, מקור אֲחֹז אֳחֹז. — תפש במהירות fassen, ergreifen; saisir; hold, seize: בֶּאֱחֹז אותו פלשתים בגת (תהל' נו א). ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך וֶאֱחֹז לך אחד מהנערים (ש"ב ב כא). אֶחֱזוּ לנו שועלים קטנים מחבלים כרמים (שה"ש ב יה). שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם וְיֹאחַז טרף ויפליט ואין מציל (ישע' ה כט). אשרי שֶׁיֹּאחֵז ונפץ את עלליך אל הסלע (תהל' קלז ט) כמעט שעברתי מהם (מהשומרים) עד שמצאתי את שאהבה נפשי אָחַזְתִּיו ולא ארפנו (שה"ש ג ד). ויאֹחֲזוּהוּ (את שמשון) פלשתים וינקרו את עיניו (שופט' יו כא). — ועם ב אחריו: הנה אדוניהו ירא את המלך שלמה והנה אָחַז בקרנת המזבח (מ"א א נא). שָׁלֵו הייתי ויפרפרני וְאָחַז בערפו ויפצפצני (איוב יו יב). ואני תמיד עמך אָחַזְתָּ ביד ימיני (תהל' עג כג). שלח ידך וֶאֱחֹז בזנבו (שמות ד ד). הבי המטפחת אשר עליך וְאֶחֳזִי בה (רות ג יה). וַיֶאֱחֹז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות (שופט' יו ג). אם שנותי ברק חרבי וְתֹאחַז במשפט ידי (דבר' לב מא). וָאֹחֵז בפילגשי ואנתחה (שופט' כ ו) וישלח עזה אל ארון האלהים וַיֹאחֵז בו כי שמטו הבקר (ש"ב ו ז) — ועם ה בסוף וָאֹחֲזָה בו ואהרגהו (שם ד ו). אמרתי אעלה בתמר אֹחֲזָה בסנסניו (שה"ש ז ט). — ב) החזיק ושמר בידו, halten; tenir; hold: ואחרי כן יצא אחיו (של עשיו) וידו אֹחֶזֶת בעקב עשו (ברא' כה כו). שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אֹחֵז רמח וצנה (דהי"ב כה ה). ואחת (שלשלת) שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל (תמו' ה ה). היה רכוב על החמור אם יש לו מי לאחוז בחמורו יורד ומתפלל למטן (ירוש' ברכות פר' ד, עה"מ היה רכוב). — ג) דבק ב, sich anetwas anhängen; être attaché à qqch; attach oneself to: וְיֹאחֵז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ (איוב יז ט). תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה וְלֶאֱחֹז3 בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם (קהל' ב ג). ואף בעונות אבותם אתם ימקו כשאוחזין מעשי אבותיהם בידיהם (סנה' נז:). הנח דברי ואחוז דברי ר' חייא (ע"ז לו:). — ד) ביחס לדבר לא בע"ח, כשאינו מניח לדבר לפרש ממנו. כי שֻלח (הרשע) ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך יֹאחַז בעקב פה (איוב יח ח-ט). — ה) צפה בעץ. belegen; revêtir; dress: וַיֶּאֱחֹז את הבית בעצי ארזים (מ"א ו י). — ובמש' נכנס ב: כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אֲחֹז בקירות הבית (שם שם ו) בהשאלה לפחד, צרה מחלה, במשמעת פגע ב, יפל על, שלט ב. befulien, sich jem. bemächtigen; s`emparer de, atteindre; seize: שמעו עמים ירגזון חיל אָחַז ישבי פלשת (שמות יה יד). פחדו בציון חטאים אָחֲזָה רעדה חנפים (ישע' לג יד). ואם זכרתי ונבהלתי וְאָחַז בשרי פלצות (איוב כא ו). ויאמר אלי (שאול) עמד נא עלי ומתתני כי אֲחָזַנִּי השבץ (ש"ב א ט). על כן מלאו מתני חלחלה צירים אֲחָזוּנִי כצירי יולדה (ישעי' כא ג). מה תאמרי כי יפקד (בעל העדר) עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יֹאְחֱזוּךְ כמו אשת לדה (ירמ' יג כא). זלעפה אֲחָזַתְנִי מרשעים עזבי תורתך (תהל' קיט נג). ועתה עלי תשתפך נפשי יֹאחֲזוּנִי ימי עני (איוב ל יו). - ח) *אחזה בו האש, התחיל לשרף, suverbrenen aufaugen; comencer à consumer (le feu); begin to burn: כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז (האש) בקורה (שבת יו ז). — ט) סגר, verschliessen; fermer; close: אָחַזְתָּ שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר (תהל' עז ה). — י) *אחז את העינים, עשה מעשה אחיזת עינים, Gaukelspiel treiben; faire de la prestidigitation; conjure: ת"ר מעונן ר"ש אומר זה המעביר שבעה מיני כור על העין וחכ"א זה האוחז את העינים (סנה' סה:). וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה הרי זה בכלל מעונן — (רמבם הל' ע"ז יא ט). — *אחזו דם, *אחזתו חמה, שנחלה מחמת הדם, מחמת חם הקדחת, וכיוצא בזה: בכור שאחזו דם מזיקין לו את הדם (בכור' לג:). שמואל אמר אחזתו (את הילד) חמה ממתינין לו (בחמילה) שלשים יום (ירוש' שבת סוף פר' יט). מעשה בי רבי עקיבה שאחזתו העין (ר"ל כאב עינים) והעבירו עליו כלים בשבת (שם פר' יד הל' ג). — *אחזו שד: וכבר העידו לי כי ערבי אחד אחזו שד והיה מדבר בלשון הלועזים (רשב"צ דורן מגן אבות, עו:).
— אָחוּז, אָחֻז, — א) עי' ערך אָחוּז. — ב) כמו אֹחֵז: הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגבורי ישראל כלם אֲחֻזֵי חרב מלמדי מלחמה (שה"ש ג ז-ח). אהרן ושבעים זקנים אחוזין בידיו של משה (שלא להניח לו לשבר הלוחות) ולא יכלו לו (מד"ר שמות מו). — ג) מי שדבר אֹחז בו, ergriffen; saisi; seized: וכצפרים הָאֲחֻזוֹת בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם (קהל' ט יב). — ד) מחֻבר, ומהֻדק, befestigt; attaché; fastened: חור כרפס ותכלת אָחוּז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש (אסתר א ו). — ה) °אֲחוּז דם, מי שאחזו דם: אחוזת הדם והמעושנת וכו' (חולין נח:). — ו) °אֲחוּז השדים, מי ששלטו בו השדים, Besessener; possédé; one possessed: וכן העיד כי ראה איש אחוז שד וקורא פרשיות מספרים (רשב"א, הביאו רשבץ דורן, מגן אבות, עו.). אם שם משמות אלהים ישים בם על מצח אֲחוּזֵי השדים מידם יצילמו (אד"ם, אמת ואמונה מחזה ח).
— נֶאֱחָז, נֹאחַז, נֹאחֲזוּ, הֵאָחֲזוּ, — א) נתפש, שאחזו אותו, gefangen, ergriffen werden; saisi, pris; be caught: וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד נֶאֱחָז בסבך בקרניו (בראש' כב יג). כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שֶנֶּאֱחָזִים במצודה רעה (קהלת ט יב). כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתור ויוצא נאחז בסבך זה וניתור ויוצא אמר לו הקב"ה אברהם כך עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכים במלכיות (ירוש' תענית פר' ב' הל' ד). למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז ברכ' ד. — (ופרש"י תהא נאחז ונכשל בדבריך) — ב) התישב במקום, קבע שם מושבו, sich ansässig machen; s`ètablir; establish oneself:ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה וְהֵאָחֲזוּ בה (בראש' לד י). וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן וַיֵּאָחֲזוּ בה ויפרו וירבו מאד (שם מז כז). ואם לא יעברו (בני גד ובני ראובן) חלוצים אתכם וְנֹאחֲזוּ בתככם בארץ כנען (במד' לב ל). ובמלת בתוך בלבדה בלי השם ארץ: עברו לכם אל ארץ אחזת ה' אשר שכן שם משכן ה' וְהֵאָחֲזוּ בתוכנו ובה' אל תמרדו (יהוש' כב יט).
— אִחֵז, כִּסָה, bedecken; convrir; cover: צבר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם מְאַחֵז פני כסה פרשז עליו עננו (איוב כו ח-ט).
— *הֶאֱחִיז, האחיז את האור, עשה שיֹאחז: ומאחיזי את האור במדורת בית המוקד (שבת א יא).
— הָאֳחַז, מָאֳחָז, פעול מן האחיז: ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מָאֳחָזִים(דהי"ב ט יח).
1 באשורי' אחז במשמעת לקח, תפש, נשא אשה, צפה בזהב וכסף וכו', בערב' אַחַ'דַ' أُخَذَ לקח, אַחַ'דַ'ב תפש, אתּח'ַד, إِتَّخَذَ ברר ולקח אחד מתוך רבים. בארמית וסורית אחד.
2 ובכנוי יֹאחֳזוּךָ (רדק בפרוש).
1 עקבות החולם של אֶחֹז.
3 במקצת ספרים וְלֶאֶחז (מבוא לנקו אשורי, תל' הגרמני, XX).