אָחוֹת

1, ש"נ, סמי' אֲחוֹת, כנוי אֲחוֹתִי, אֲחוֹתְךָ, אֲחוֹתוֹ, גם אַחוֹתוֹ, אֲחוֹתְכֶם, אֲחוֹתָם, מ"ר אַחְיוֹת2 אֲחָיוֹת3, סמי' אַחְיוֹת, כנויים אַחְיוֹתַי, אַחֲיוֹתֵךְ, וגם אֲחוֹתַיִךְ, אַחיוֹתָיו, אֲחוֹתָיו, אַחְיוֹתֵיכֶם, אֲחוֹתֵיכֶם, אַחְיוֹתֵיהֶם, — א) נקבה שיש לה אחים היא אָחות להם. Schwester; soeur; sister: ולאבשלום בן דוד אָחוֹת יפה ושמה תמר ש"ב יג א. אחוֹת לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לַאֲחוֹתֵנוּ ביום שידבר בה שה"ש ח ח. — וסמי': ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אֲחוֹת לבן הארמי לו לאשה בראש' כה כ. — וכנוי: אמרי נא אֲחֹתִי את למען ייטב לי בעבורך  בראש' יב יג. בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אֲחוֹתֵךְ את אשר געלו אנשיהן ובניהן יחזק' יו מה. ויהי כראות (לבן) את הנזם ואת הצמדים על ידי אֲחוֹתוֹ וכו' בראש' כד ל. —  ועם אלף פתוחה: לאביו (של הכהן) ולאמו לאחיו ולְאַחֹתוֹ לא יטמא במד' ו ז. — וישלחו את רבקה אֲחֹתָם ואת מנקתה בראש' כד נט. — ומ"ר אחיוֹת: ארבעה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות4 ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות יבמ' ג א.  אַחְיוֹת5 גדולות לי ולב גונח עמנואל מחב' יו.  לזרוק דמי אַחֲיוֹת ואחים ולקטר אמורי נחוחים זול' שבת א אחר פסח, אין כמוך, (וכך נקוד בסדור עבודה בלב). — ואֲחָיוֹת: תקונן היונה בפיה ותבכה בלבה לעזבה אֲחָיוֹת6 בגני כפרים ר"מ בן עזרא, תרשי' ג.  ונתערבו דמי אחים וְאַחָיוֹת ודמי חתנים וכלות סלי' ער"ה, אנא הבט.  מאם מרעיה מאחים וַאֲחָיוֹת אד"מ, מראה הערב והבקר.  תאומים מבטן אֲחָיוֹת הנה (החכמה והאמונה) בנות אלהים להטיב לבחירו יל"ג מזמו' יהוד'. — ובע"ח:  או שנכרכה (על הבכור) אחותו רמב"ם בכור' ד. —  וכנוי: והחייתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי (אַחְיוֹתַי קרי) ואת כל אשר להם יהוש' ב יג.  וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אַחְיוֹתֵךְ יחזק' יו נב.  וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אֲחוֹתַיִךְ הגדולות ממך אל הקטנות ממך שם שם סא.  אמרו לאחיכם עמי וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רחמה הוש' ב ג.  ויבאו אליו (לאיוב) כל אחיו וכל אַחְיֹתָיו וכל ידעיו איוב מב יא.  והלכו בניו (של איוב) ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אַחְיֹתֵיהֶם לאכל ולשתות עמהם שם א ד. — ב) קריאה של חבה: לבבתני אֲחֹתִי כלה לבבתני באחד (באחת קרי) מעיניך באחד ענק מצורניך שה"ש ד ט. — ג) בת זוג למי, ולכן יאמר גם לא בבע"ח אשה אחותה במשמ' זו את זו, eine die andere; l'une l'autre; one another: חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אֲחֹתָהּ שמות כו ג.  מקבילת הללאת אשה אל אֲחֹתָהּ שם ה.  חברת אשה אל אֲחוֹתָהּ כנפיהם יחזק' א ט. — ד) °בלשון המפרשים, מלה דומה בצורה, במשקל, במשמעה: אין אחות למלה זאת ר"א אבן עזרא, ויקרא יד לז. — ה) °אחת מאגודות הכומרות, Schwester (Nonne); soeur (relig.); sister (relig.) : שתאסר (האשה) מפני היחוד שנתיחדה בבית האחיות הכומרות הר"י קולון תשובות קס.  ככל סדרי האחים והאחיות הנמצאים אצל הנוצרים ר"ע מן האד' מא' ע' 



1 מן אח, בתוספת ת לנקבה, אַחַאת וכבר בזמן קדום נשתנ' קול הפתח לחולם אָחוֹת, באשו' אחָתֻ, בער' אֹחְתְ أُخْت. מ"ר אַחַוַאת أُخَوَات, ארמ' אֲחָת, וסור' אֲחָתא.

2 לפי הקריאה המסורה של הספרדי' והאשכנ'.

3 ראב"ע צחות (שער בנין נפעל) ורד"ק: וכן היתה אולי גם דעת ר"י בן גנאח מפני שאמר וז"ל: ועקרו (של השם אחות) אחיה, ע"מ כוסי רויה, אשה חכמה. ע"כ. וכן נהג רמב"ע שהניע בהבית המובא בפנים את חית אחיות בנפרד. וכן גם בן זאב, ועל פיהו נקדו אד"מ ויל"ג בהבתים המובים בפנים וכן החדשים,  אך כל הלכה זו אינה מוכרחה להכריע הכף נגד קריאה המסורה של הספרדים והאשכנזים יחד, שאינה מתנגדת להקש הלשון, כי כבר נשארו לנו גם מהעברית הקדומה מ"ר פַעְלות גם בנפרד, כמו מֵאַשְׁפּוֹת  ירים אביון, וכמו שכבר העירותי על זה, וכן החליט בפשטות ר"א בלמשי וז"ל: והרבוי בא בתוספת יוד, ויאמר אַחְיוֹת, וכן נקד פירסט אַחֲיוֹת.

4 קריאה המסורה של הספרדים והאשכנזים אַחְיוֹת וכן מנֻקד במשניות דפוס ברלין (שנת תקצג) ובמשניות דפוס קאראץ, על פי הקריאה המסורה. ובמשניות דפוס מנטובה (שנת תקלז) מנֻקד אֲחִיוֹת, אך הנקוד הזה חשודי מפני שר"ד  אלטארס, שהיה מדקדק, הגיהו עפ"י הדקדוק.

5 לפי המשקל, ב"ת ויתד ב"ת ויתד.

6 לפי המשקל יתד ותנועה ויתד ותנועה ויתד ותנועה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים