אִחֵל
°1, פעו"י, – א) בקש, התחנן, bitten, beten; prier; pray : חכמי תום, הַמְאַחֲלִים לכון, שחר מעוררים לקראתם הכון (חכמי תום, יוצר יוה"כ). — ב) §אִחל דבר לפלוני, השתוקק שיבוא לפלוני דבר זה, ברך אותו, jem. etwas wünschen; souhaiter qqch. á qqn.; wish somebody something : אני מְאַחֵל לך כל טוּב, אני מְאַחֵל לך כי תלך ותצליח בכל דרכיך. — וכבר נהוג פעל זה בין המדברים עברית בא"י והשתמשו בו גם בספרות.
– °הֶאֱחִיל2: צדקה אקוה ממך ואוחיל, ישר הורי זכרת לְהַאֲחִיל (יקותיאל ב"ר משה, רשות יראתי בפצותי).
1 מן השם אַחל משמעה א.
2 עפ"י דקדוק הלשון לא יתכן הפעיל זה.