אִחֵל

°1, פעו"י, – א) בקש, התחנן,   bitten, beten; prier; pray : חכמי תום, הַמְאַחֲלִים לכון, שחר מעוררים לקראתם הכון (חכמי תום, יוצר יוה"כ).  — ב) §אִחל דבר לפלוני, השתוקק שיבוא לפלוני דבר זה, ברך אותו,  jem. etwas wünschen; souhaiter qqch. á qqn.; wish somebody something : אני מְאַחֵל לך כל טוּב, אני מְאַחֵל לך כי תלך ותצליח בכל דרכיך. — וכבר נהוג פעל זה בין המדברים עברית בא"י  והשתמשו בו גם בספרות.

– °הֶאֱחִיל2: צדקה אקוה ממך ואוחיל, ישר הורי זכרת לְהַאֲחִיל (יקותיאל ב"ר משה, רשות יראתי בפצותי).  



1 מן השם אַחל משמעה א.

2 עפ"י דקדוק הלשון לא יתכן הפעיל זה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים