* , ש"נ — א) שה"פ מן אָחַז:  לשטיח כדי אחיזה (חול' ט ג). בֵּית-אֲחִיזָה, יד של כלי, מקום בכלי לאחז בו, Griff; anse; handle:  כל כסויי הכלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת (שבת קכו:). - עור בית אחיזה (תנחו' בבר, ויצא טז).  — ב) *אֲחִיזַת עֵינַיִם, מעשים נעשים במהירות גדולה ומטעים את העין ונדמים כמעשי פלאים, Blendwerk Gaukelei; prestidigitation; conjury:  אמר לו רב לר' חייא אני ראיתי ההוא טַיָע שלקח ספסר וינתח את הגמל ויך בתוף ויקם הגמל.  אמר לו (ר' חייא) אחרי כן ההיה שם דם ופרש אלא זו היתה אחיזת עינים (בארמ'1 סנה' סז:).  אמר ר' חיננא בי רבי חנניה מְטַיֵל הייתי באלה גופתא של צפורי וראיתי מין אחד לקח גלגלת וזרק למרום ותרד הגלגלת ותהי עֵגל.  ואבא ואספר לאבא ויאמר לי אם אכלת ממנה מעשה הוא ואם אין אחיזת עינים הוא (בארמ'2 ירוש' סנה' סוף פ' יד).  אחיזת עינים שאינו כישוף רק ע"י מראה ותחבולות וע"י קלות התנועה ביד (ב"ח, טור יו"ד קעט).  הבדחנים שעושים אחיזת עינים על החתונות (חכמ' אדם, עה).