אַחַל

1, ש"ז, מ"ר °אֲחָלִים, כנו' אַחְלַי, °אַחְלֵינוּ, וכו', סמי' אַחְלַי. —  א) מלה תהגה מאויה ובקשה, Wunsch mot expr. désir; wish: אַחֲלַי2 יכנו דרכי לשמר חקיך (תהל' קיט ה). וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן (שהיה מצורע) ותאמר אל גברתו אַחֲלֵי3 אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו (מ"ב ה ב-ג). — ובמשמעה זו רוב שמושו בספרותנו: כל שמעיך יאמרו לי אַחֲלַי עפעף באבקת רגלך קרוע (ר"י הלוי, זמן גבר). אַחֲלַי ותחנוני יחי עמנואל ורוחו באריגתו (עמנו' מח' ד). אחלינו למאסף נפשות החסידים הנקיים לצרור נפשה בצרור החיים (שם מחב' כד). אחלי לאל הרוחות לכל בשר יצרור נפשו הטהורה בצרור החיים (יוסף הכהן, דה"י ב שנת 1548). ואחלינו יכונו לפני הדרת תורתך ופרשת כנפי שחר שלומותינו למול הדרת הבן יקיר (יצחק עובד', אגרת דופי הזמן, כתבים). ומעודי תשוקתי ואחלי להכיר מעלת איש ותארו (ר' שם טוב פלקיירא, הקד' המבקש). כי אל אלהים אחלי יכונו אולי יקל עניי וכו' (רמ"ח לוצאטו מגדל עז ג ג). אל אל גואל תמיד אוחיל, הוא יוציא מרשת רגלי, ויסיר ממני ציר וחיל, וממרום יקשיב אַחֲלַי (ישר' נגרא, זמי' ישר' קצח). — ולנוכח בדרך כבוד: ואחלי פניכם שלא לגזור על בני עירו כל זמו שהם מזומנים לדון (תש' ר"ת). אחלי לפניכם תכירו יתרון האור מן החשך (רמבם צואה לבנו, דרך טובים). אחלי אחר בקשת האהבה משפטים אדבר אותך (רשב"א, מנח' קנא' לאבא מארי). ואומרה אחלי רעי וגואלי, הראוני השירים אשר יחסתם אלי (עמנואל, הקדמ'). אחלי מי יתן תחרישון ותהי לכם לחכמה (דון ש"ט, דברי חכמ' נב). אחלי אדוני, אל נא יהי לטורח עליך להודיעני כל ארחות השיר (עמ' פרנסיס, מתק שפתים, לט). אחלי שאול, אשאלך אם תענה, אם לארג רקמה בכיך חשבת (א' גבישון, עמר השכחה). — אחלי, אל ימעט העסק הזה (מא"ג, קרית ספר כה). — ובאחלי ואולי: ועתה כל יודעיו ספדוהו... באחלי ואולי יערה עלינו רוח ממרום לנחמנו (ר' זכריה בן סעדיה אלצ'אהרי קבץ על יד, מטמוני מסתרים ח"א, הוצ' מק"נ צ' 23). הלאני דוחק הזמן, לסבב בארץ התימן, לראות באחלי ואולי אמצא קורת רוח (ספ' המוס' כ"י תימן, מחברת א). באחלי ואולי יחנן ה' צבאות ויקרב קץ הפלאות (שם מחב' כג). — ב) °טוב ואֹשר4, Seligkeit; bonheur; blessedness : וכל פוחד, אמת אחליו ואשריו (המשורר הקראי משה דרעי, לקו' קדמ').



1 ריב"ג ורד"ק קבעו שם אחל. ואמר רד"ק בפרוש: ויאמר ליחיד אחל ולרבים אחלים ובסמוך אחלי אדוני. ע"כ. ואעפ"י שאין המדקדקים הלועזים החדשים מודים בזה והחליטו כי אַחְלַי היא מלה כמו אוּלַי מָתַי ואינה נוטה, מ"מ כבר נהגו בה גדולי הסופרים בנטיות, כמובא בפנים. — וכבר אמר מנחם בן סרוק כי לא נודע יסוד מלה זו. ואמר: ופותרים אומרים מלה זו גזורה מן ויחל משה, ומשני צדי המלה לא יתכן בה, הצד האחד על הבאת האלף במלה והצד השני על כי לא יתכן בלשון עברית להיות מלה זאת לבדה כי אם עם פני. ע"כ. אעפי"כ רשי ורדק מדמים אותה לויחל משה. והמדקדקים החדשים (אולסה' ואחרים) אמרו כי אַחְלַי מרכבת מן מלת הקריאה אַח (א. אָח) ומלת החפץ ואווי לוּ, שנשתנתה ללֵי, לַי. וכל זה דחוק.

2 ת"י טב לי. מנחם: מאויי ורצוני וחפצי שיכונו דרכי. ריב"ג: תכלית תאותי שיתכן לי לשמר חקיך. רש"י: תפלותי אלו הן שיכונו דרכי. ראב"ע כל חפצי ורצוני ושאלתי שיכונו דרכי. רד"ק: תחנותי ובקשותי שיכונו דרכי. — ומעין זה החדשים, במשמעת מלת קריאה של מאוה ותשוקה. 

3 ת"י: טובי רבוני. וכן רה"ג: אשרי (רדק השרשים). מנחם: חפצי אדוני ורצוני. ריב"ג: תכלית מה שאפשר שיועיל לו ומה שיוכל לעשותו לעמד לפני הנביא. רשי לעז אחלֵי שוהייט"ש (בצרפתית souhaits) ופרש: בקשות כל המתפללים עליו יהי שיבוא הנס לפני הנביא. הפרחון: יכולת אדוני שיעמד לפני הנביא. הרדק: תחנות אדוני ובקשותיו יהיה לפני הנביא. ע"כ. אבל כל מי שיש לו חיך הלשון יחוש כמה זר ולא טבעי הוא הדבור הזה, לפי כל הפרושים האלה, ובפרט בפי ילדה קטנה. והנה הנסיון בהילדים המדברים עברית מתחלת להגם מלמד אותנו כי הם מסרסים מלים רבות: כבל במקום כלבשחבתי במקום חשבתי, חֻלשן במקום שֻלחן, מְסָכַים במקום מכנסים, חכיתה במקום חתיכה. ולכן אפשר שהיו הילדים בזמן ההוא מסרסים שָלַח לְאָחַל, ובפרט שבפי העברים היה כנראה קצת קרוב בין הברת האלף והשין, ולכן באה אצלם האלף במלים רבות במקום שין בערבית, כמו שאעיר ע"ז במקומו. וכן אומרים הילדים המדברים עברית אלום במקום שלום. ויש דמיון לזה בקצת מקומות בתנך שהובאה לשון ההמונית ולשון הילדים כמו שהיא, כמו דברי האשה התקועית לדוד, לשון הילדים בישעיה כח י: צו לצו. 

4 עפ"י התרגום לאחלי אדוני: טובי רבוני. וכן פרש רב האי גאון אחלי כמו אשרי (רדק השרשים). 

חיפוש במילון: