1, אַחֲרָאי, אַחֲרַאי, ת"ז, מ"ר אַחֲרָיִם אַחֲרָאִים,  — א) מי שנסוג אחור, ההפך מן מתקדם: מוכיח אדם אַחֲרַי2 חן ימצא ממחליק לשון משלי כח כג. ואמר המשורר: כי איך אהי משכיל ואיש שכל אריב ואוכיח אנוש אַחֲרַי ר"מ בן עזרא, תרשיש ו.  — ב) *מי שאחריות איזה דבר מוטלת עליו3 verantwortlich; responsable; responsible: לא אמר (אחד מבני החבורה שנמנתה על קרבן פסח) להן (להחבורה שישחטו או לא ישחטו הפסח) ולא אמרו לו אינן אחראין זה לזה משנה פסחים ט ט, — ר"ל אינם יכולים לתבע זמ"ז כלום. הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף א"ר יוסי אין אנו אחראין לרמאים דמאי ג ה  — ועם שני יודים: ואין אנו אחריים לרמאים ירוש' מעשר' ה נא ד. — ובמקח וממכר: נפל על גבי חבירו והזיק התחתון בעליון העליון חייב והעליון בתחתון התחתון פטור אם אמר לו קבליני שניהם אחראין זה לזה תוספתא ב"ק ב. — ומי שחייב לשלם בעד חברו: שנים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין אחראין וערבאין זה לזה אחראין וערבאין זל"ז ירוש' שבועות, ריש פ"ה. היה עליהן (על השותפין) חוב לאחר אם אינן אחראין זל"ז חולקין רמב"ם הלכ' שלוחין ושותפין ד ד . — ובדברים לא בע"ח, דבר שממנו גובים: מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים במאה מנה אעפ"י שכתובתה אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובתה כתוב' פא:.