1, בכנויים אַחֲרַי, אַחֲרֶיךָ, אַחֱרַיִךְ, אַחֲרָיו, אַחֲרֶיהָ, אַחֲרֵינוּ, אַחֲרֵיכֶם-כֶן, אַחֲרֵיהֶם-הֶן — מלת היחס ותה"פ כמו אַחַר.

א) להזמן: ויהיו ימי אדם אַחֲרֵי הולידו את שת (בראש' ה ד). וה' אמר אל אברם אַחֲרֵי  הפרד לוט מעמו (שם יג יד).  ותצחק שרה בקרבה לאמר אַחֲרֵי בלתי היתה לי עדנה (שם יח יב).  — ועם שמות: ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אַחֲרֵי זקנתה שם כד לו.  יהי אַחֲרֵי הדברים האלה ויאמר ליוסף שם מח א.  — ועם פעל עבר: אַחֲרֵי נמכר גאלה תהיה לו (ויקרא כה מח).  ויהי אַחֲרֵי הסבו אתו (את הארון) ותהי יד ה' בעיר (ש"א ה ט).  — ועם ה הידיעה עם הפעל: חזון נראה אלי אני דניאל אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אלי בתחלה דני' ח א).  — ועם ו בראש: ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים וְאַחֲרֵי הקצות את הבית וְאַחֲרֵי הטוח (ויקרא יד מג).  ְאַחֲרֵי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו (במד' לה כח).  — ועם אשר: ויהי מקצה שלשת ימים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כרתו להם ברית (יהושע ט יו).  ויהי מימים רבים אַחֲרֵי אשר הניח ה' לישראל (שם כג א).  וכלה (אלהים) אתכם אַחֲרֵי אֲשֶׁר היטיב לכם (שם כד כ).  — ועם כַּאֲשֶׁר: והשער (של יריחו) סגרו אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יצאו הרדפים (שם ב ז).  — ועם מלת כֵּן: עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אַחֲרֵי-כֵן ישלח אתכם מזה (שמות יא א).  ויכם יהושע אַחֲרֵי-כֵן וימיתם (יהוש' י כו).  ויהי אַחֲרֵי-כֵן ויאהב (שמשון) אשה בנחל שורק (שופט' יו ד).  כי הוא (שמואל) יברך הזבח אַחֲרֵי-כֵן יאכלו הקראים (ש"א ט יג).  ויקם דוד אַחֲרֵי-כֵן ויצא מן המערה (שם כד ט).  ויהי אַחֲרֵי-כֵן וישאל דוד בה' (ש"ב ב א).  יהי אַחֲרֵי-כֵן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר (שם יג א).  — ועבדום (את ישראל) וענו אתם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי וְאַחֲרֵי-כֵן יצאו ברכש גדול (בראש' יה יג-יד).  כי אמר (יעקב) אכפרה פניו (של עשו) במנחה ההלכת לפני וְאַחֲרֵי-כֵן אראה פניו (שם לב כא).  — ועם הכנויים: ועתה השבעה לי בה' אם תכרית את זרעי אַחֲרָי (ש"א כד כב).  ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אַחֲרָי (מ"א א כד).  והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אַחֲרֶיךָ לדרתם (בראש' יז ז).  הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך וְאַחֲרֶיךָ לא יקום כמוך (מ"א ג יב).  נכסי לך ואחריך ירש פלוני ואחרי אחריך ירש פלוני (ב"ב קכט:).  כי עד הוא (המזבח) בינינו וביניכם ובין דרותינו אַחֲרֵינוּ (יהוש' כב כז).  לפניו (לפני הארבה) לא היה כן ארבה כמהו וְאַחֲרָיו לא יהיה כן (שמו' י יד).  ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם (בראש' ט ט).  ומולדתך אשר הולדת אַחֲרֵיהֶם לך יהיו (שם מח ו).  התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד אבל התשועה העתידה אין אחריה שעבוד (מכי' בשלח, שירתא, א).  — ועם מ בראש:  ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מֵאַחֲרֵיכֶם (דבר' כט כא).  — ועם ל בראש:   מעשה בבלוריא שטבלו מקצת שפחותיה לפניה ומקצת לאחריה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו את שטבלו לפניה בנות חורין לאחריה משועבדות (מכי' בוא, פסחא, טו).  — *אַחֲרֶיךָ במשמעת כלום, בתשובה על שאלה מה דבר חדש שמעתם: כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע וכשבאו תלמידיו אצלו אמר להם מה דברים היה לכם ביבנה אמרו לו אחריך2 רבי אמר להם ומי שבת שם אמרו לו ר' אלעזר בן עזריה אמר להם אפשר ששבת שם ר' אלעזר בן עזריה ולא חדש לכם דבר (מכי' בוא, פסחא, טז).  

ב) להמקום: ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אַחֲרֵי האיש (בראש' כד סא).  ויצו (יעקב) גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אַחֲרֵי העדרים (שם לב כ).  שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאים במדבר שאין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה (מכי' בשל' ב ג).  ויאמר אליו (לאברהם) העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אַחֲרַי אל הארץ הזאת (שם כד ה).  אשר קרך (עמלק) בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אַחֲרֶיךָ (דבר' כה יח).  התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אַחֲרֶיךָ (איו' לט י).  נה עודך מדברת וכו' ואני אבוא אַחֲרַיִךְ ומלאתי את דבריך (מ"א א יד).  ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אַחֲרָיו (בראש' יט ו).  יפן בנימן אַחֲרָיו והנה עלה כליל העיר השמימה (שופט' כ מ).  לא ישכור אדם את הפועלים ע"מ שילקוט בנו אחריו (פאה ה ו).  תצאן כל הנשים אַחֲרֶיהָ בתֻפים ובמחלות (שמות טו כ).  ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אַחֲרֶיהָ (יחזק' מא יה).  מנחה היא שלוחה  לאדוני לעשו והנה גם הוא אַחֲרֵינוּ (בראש' לב יט).  אתכם אזרה בגוים והריקתי אַחֲרֵיכֶם חרב (ויקרא כו לג).  עברו לפני הנני אַחֲרֵיכֶם באה (ש"א כה יט).  והנה שבע שבלים דקות ושדפות קדים צמחות אַחֲרֵיהֶן (בראש' מא ו).  וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אַחֲרֵיהֶם בים (שמות יד כח).  — ועם הפעלים רדף, הביט, זנה, נטה: ולא רדפו אַחֲרֵי בני יעקב (בראש' לה ה).  חרב יד שעשה פרעה לרדף אחרי ישראל (מכי' בשלח ב א).  אל תביט אַחֲרֶיךָ (בראש' יט יז).  והביטו אַחֲרֵי משה (שמות לג ח).  ולקחת מבנותיו (של עם הארץ) לבניך וְזָנוּ בנתיו אַחֲרֵי אלהיהן וְהִזְנוּ את בניך אַחֲרֵי אלהיהן (שם לד יו).  ויט לבם (של בעלי שכם) אַחֲרֵי אבימלך  (שופט' ט ג).  — ועם פעל מלא, מִלֵּא אַחֲרֵי פלוני, עשה רצונו: בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון (הם יראו את הארץ) כי מלאו אַחֲרֵי ה' (במד' לב יב).  — עם מ בראש מֵאַחֲרָי מֵאַחֲרֶיךָ, מֵאַחֲרָיו מֵאַחֲרֶיהָ: כי יסיר את בנך מֵאַחֲרָי ועבדו אלהים אחרים (דברים ז ד).  ולא יראה (אלהים) בך ערות דבר ושב מֵאַחֲרֶיךָ (שם כג יה).  ואזניך תשמענה דבר  מֵאַחֲרֶיךָ3 לאמר זה הדרך לכו בו (ישעי' ל כא).  ותבט אשתו  (של לוט) מֵאַחֲרָיו ותהי נציב מלח (בראש' יט כו).  שים לך ארב לעיר מֵאַחֲרֶיהָ (יהוש' ח ב).  ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מֵאַחֲרֵיהֶם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מֵאַחֲרֵיהֶם (שמות יד יט).  לאחד שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג את בנו לפניו באו לסטים לשבותו מלפניו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו בא הזאב מאחריו ונטלו מאחריו ונתנו מלפניו (מכי' בשלח ב ד).  — ועם של: שלפניו אינו שכחה ושלאחריו שכחה (פאה ו ד).

ג) עם מלת אשר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר, תורה סבת הדבר, במשמעת יען, הואיל, כיון, einmal da; puisque; since: ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אַחֲרֵי אֲשֶׁר בא אדני המלך בשלום (ש"ב יט לא).

אַחֲרֵי מוֹת, קְדוֹשִׁים אֱמֹר, משל המוני מיוסד על סדר פרשיות התורה אחרי מות בני אהרן, קדושים תהיו, אמר אל הכהנים, ור"ל אחרי מותו של אדם הכל מספרים בשבחו: וחשבנו להיות אחרי מות קדושים (עמנ' מחברת כא).  — ובמשמעה אחרת השתמש בזה ר' שמואל ארקולטי: וגם אחרי מות קדושים אומר למזמותי (דגל אהבה, ויניציה שיא).