1, ת"ז, לנק' אַחֲרוֹנָה, אַחֲרֹנָה, מ"ר אַחֲרונִים, אַחֲרֹנִים אַחֲרוֹנוֹת, אַחֲרֹנוֹת,— א) מי שהוא אחר האחרים, אחר הקדמים לו, Lezter; dernier; the latter : והיה אם לא יאמינו (העם) לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת הָאַחֲרוֹן (שמות ד ח). ויצאה (האשה הגרושה) מביתו (של בעלה) והלכה והיתה לאיש אחר ושנאה האיש הָאַחֲרוֹן וכו' לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה (דברים כד ב-ד). היטבת חסדך הָאַחֲרוֹן מן הראשון (רות ג י). הראשון אכלו מלך אשור וזה הָאַחֲרוֹן עצמו נבוכדראצר מלך בבל (ירמ' נ יז). דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אַחֲרֹנִים להשיב את המלך אל ביתו (ש"ב יט יב). ואלה דברי דוד האַחֲרֹנִים (שם כג א). — ולנק' אחרונה -רֹנה: בן ננס אומר וכי מפני שהיא (האשה רביעית) אחרונה נשכרה (כתוב' י ה). אם תשמע לי עשה את האחרונה ראשונה (ילקוט הוש', פסוק שובה ישראל). ואשר יראה לי מדברי אריסטו שהתכלית האחרונה אצלו לאלה המינים הוא התמדת ההויה וההפסד (מו"נ ג יג). אלו כלן תכליות אחרונות (שם שם). נמצא טלה גולה בשתי שעות אחרונות בלילה (רש"י ר"ה יא:). — וסתם אחרונים, האנשים מהדורות האחרונים: אני ה' ראשון ואת אַחֲרֹנִים אני הוא (ישע' מא ד)). על יומו (של הרשע) נשמו אַחֲרֹנִים וקדמנים אחזו שער (איוב יח כ). לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכלך (עירובין נג.). — ועם ה הידיעה סתם, במשמעת החכמים של הדורות האחרונים: וחשבו קצת משכילי האחרונים מהמדברים שהוא (אריסטו) התיר זה הספק (ר"ש אבן תבון, מו"נ ב יד). והגשם נאמר על אלה הגשמים אשר אתנו ועליהם בהשתתף השם כמו שבארו האחרונים (שם יט). רוב הראשונים והאחרונים ז"ל הסכימו בזה (ריב"ש שו"ת קז). מה אעשה שלא מצאתי כן לאחד מן הראשונים והאחרונים ז"ל שיאמר כן (שם שם). תקנה וגזרה שתקנו האחרונים ז"ל להרחקה יתירה (שם קס"ג). והסכימו כל האחרונים ז"ל דקימא לן כרבא וכו' (שם ק"ע). וזאת הרפואה לקצת הקדמונים הלכו אחריה קצת האחרונים (קאנון ד א). שלפעמים הפוסקים חולקים על הגאונים והולכים אחרי האחרונים (רמ"א שו"ע חו"מ כה ב). וכבר הסכימו האחרונים הגדולים שבדורינו (מרד' יפה, לבוש חו"מ, דיינים א ו). — ב) מי שעומד מאחור, Hinterer; qui est derriére; the one behind : וישם (יעקב) את השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אַחֲרֹנִים ואת רחל ואת יוסף אַחֲרֹנִים (בראש' לג ב). — ומשל: אחרון אחרון חביב (מד"ר בראש' עח). — ים האַחֲרוֹן, שממערב לארץ ישראל, שמאחורי האיש העומד ופניו מזרחה: מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האַחֲרוֹן יהיה גבלכם (דבר' יא כד). והדחתיו (את הארבה) אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האַחֲרוֹן (יואל ב כ). — ג) מי שעתיד לבא אחרינו, künftig; futur; future : ואמר הדור הָאַחֲרוֹן בניכם אשר יקומו מאחריכם (דברים כט כא). אין זכרון לראשונים וגם לאַחֲרוֹנִים 2 שיהיו לא יהיה להם זכרון (קהלת א יא). — ובמשמעת °האחורני: והחליקו רגליה האחרונות (הרוקח סי' שפח). — בָּאַחֲרֹנָה, תה"פ, — במשמעת אחרי כלם, בסוף, nacher, zuletzt; aprés, à la fin; at last במקור נדפס בגרמנית "zulezt".: ידך תהיה בו (בהמסית) בראשונה להמיתו ויד כל העם בָּאַחֲרֹנָה (דבר' יג י). וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים בָּאַחֲרֹנָה עם אכיש (ש"א כט ב). ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה בָּאַחֲרֹנָה (ש"ב ב כו). אך עשי לי משם עגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי בָּאַחֲרֹנָה (מ"א יז יג). באחרונה ירד פרעה וטבע (מכי' בשלח ב  ו). שלא נתן להם (הקב"ה לישראל בשר) אלא באחרונה (שם ד א. — לָאַחֲרֹנָה: כל הפקדים למחנה דן וכו' לָאַחֲרֹנָה יסעו לרגליהם (במד' ב לא). — ובמשמעת בעתיד, künftig; dans L'avenir; in the future : וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לָאַחֲרֹנָה (קהל' א יא).

אַחַר, אַחֲרִית, וכו', במקומם.

*אֲפִיקוֹמָן, המאכל האחרון בליל הסדר, ובכלל °כל מאכל הבא לקנוח סעודה.

גָמַר, כָּלָה, תָמַם, *סִיֵם, במקומם.

זָּנָב, האחרון לכל דבר. — זְקוּנִים, ילד זקונים, האחרון.

*חֲתִימָה, חתימת הספר, הפרק האחרון, הדברים האחרונים.

מְאַסֵּף, לכל המחנות, הגדוד האחרון בצבא.

סוֹף, סוף הדבר.

עָלֵינוּ, האחרונה בתפלות הקבועות המתחלת "עלינו לשבח" וכו'. — עָקַב, *התְעַקֵּב, הלכו איש אחרי רעהו.

*פָּטַר, הִפְטִיר, קרא הפטרה, הפרשה מהנביאים שהיא הפסקה האחרונה בקריאת התורה בצבור, בבהכ"נ.

צָעִיר, הצעיר, האחרון בילדים.

קַץ, קִיצוֹן, קֵצֶה, וכו' במקומם.

שְאָר, שְאֵרִית, נותר, יתר, מה שנשאר באחרנה.

ת, אות האחרנה באלף בית.