* 1, ש"נ, מ"ר אַיְלוֹנִיּוֹת, אשה עקרה מטבעה ודמות גבר לה במקצת, קולה עבה, אבריה גסים2 וכדומה, unfruchtbare und mänliche Frau; femme stérile et hommasse; sterile and manlike woman: כהן הדיוט לא ישא אילונית אלא אם יש לו אשה ובנים ר' יהודה אומר אע"פ שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית (יבמות ו ה). וכן אילונית לא חולצת ולא מתיבמת (שם ח ה). בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות תביא ראיה שהיא בת עשרים שנה והיא איילונית (נדה ה ט). בוגרת ואיילונית כתובתן מאתים (תוספת' כתו' א ג). פרט לאיילונית שאינה ראויה לזרע (שם סוטה ה ד). ואיזו היא אילונית כל שהיא בת עשרים ולא הביאה ב' שערות ואפילו הביאה לאחר מכאן הרי היא כאילונית לכל דבריה ואלו הן סימניה כל שאין לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש רשב"ג אומר כל שאין לה שיפולי מעים כנשים רשב"א אומר שקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש (גמ' יבמ' פ:). לאחר שנשאת נמצאת יבמתו אילונית (הל"ג רמד). עקרה מחמת מזל שכבר נישאת לשלשה בני אדם ולא ילדה להן והוחזקה עקרה איילונית ממעי אמה ויש לה סימנין שאין לה שערות ולא דדין (רשי עירו' מז.). – ומ"ר: וכולן (הנשים שנזכרו שם) אם מתו או מיאנו או נתגרשו או נמצאו אילוניות צרותיהן מותרות (יבמ' א א). – ועי' עקרה.
1 נגזר מן אַיִל, בתנ"ך לא נמצא משקל פעלונית.
4) בגמרא כתובות יא. פרש רב נחמן: איילונית דוברנית דלא ילדה. ובעל ערוך השלם דחה פרוש זה ויאמר כי יש בו ריח דרוש, וגזר איילונית מן אילן, לאמר דומה למֻכת עץ! אך לפי זה היו צריכים לקרא את האילונית עֵצָנית, כי אי אפשר כלל לאמר מֻכת אילן. – והנה אַיִל היה בעצם וראשונה שם לכל זכר, ואח"כ התיחד בעברית לזכר מן הצאן, ובערבית לזכר מן היעלים, ולכן היה דבר טבעי לגזר ממנו איילונית. וכן בערבית פַחל فَحْل סתם זכר, ופַחלַה فَحْلَة אשה גסה.