*1, ש"ז, מ"ר אִילָנִים, אִילָנוֹת, — צמח יצמח מן האדמה, בעל גזע חזק, עצי, מתקים שנים רבות וענפים רבים מסתעפים ממנו, Baum; arbre; tree: ר"ש  אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבו' ג ז). הוא (רבי אלעזר בן עזריה) היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו וכו' אבל כל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לאילן  שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות אין מזיזין אותו ממקומו (שם שם יז). משל למה הדבר דומה לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך (תעני' ה:). — אילן מאכל, שעושה פרי, ואילן סרק, שאינו עושה פרי: אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל (שביע' א ג). ובכנוי': הרי אומר לו הלוקח (להמוכר) עקור אילנך (רמב"ם מכירה ה ח). — ומ"ר: איזהו שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה (שביע' א ב). יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין פרות בכל יום (שבת ל:). אילנות וקצצות (ירוש' כתוב' לב:.). — ובסמי': הנוטע חמשה אילני מאכל (סוטה ח ב). אומרים לאילני מאכל למה אין קולכם הולך אמרו להם אין אנו צריכים פירותינו מעידין עלינו אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך אמרו להם הלואי נשמיע קולנו ונראה (מד"ר ברא' טז). — ומשל: אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול (פסח' קיב.). —  והשתמשו בדבור זה במשמעת סמך על אדם גדול: וגם יש לי להתלות בהרבה אילנות גדולות אנשים שהיו לפני אשר קטנם עבה ממתני (ר' אליהו בחור, הקד' מסורת המסורת). — ובצרוף עם שמות אחרים: °אִילָן אֲבַטִּיחַ: הוא העץ יפה ענף וגבה קומה הנקרא באאבאב או אילן אבטיחים (ש'  בלאך, ש"ע אפריקה). — בּוֹרִית: אילן בורית  בתוך הפירות הגדולים עליו ימצא מוח שמן ישתמשו בו לכביסת משי (שם הודו). —דּוֹנג: אילן דונג   הזלזלים במזמרו' יכרעו ויצקו עליהם מי אפר רותח אשר יוציא שמנותם ויטיפו דונג ירוק על הארץ (שם). — °הַחֵלֶב: אילן החלב מראה  עליו כמראה הלפידים ופריו שמן כגודל הלוזים מסוגר בתוך קלפה מוחו ימהל בתוך שמן פשוט ומהם יעשו נרות (שם חינא). — אילן הַחֶמְאָה (שם הודו). — הַטִּיט: אילן הטיט ממנו יוצא משקה זב ונגר כמראה החלב והאומנים ישתמשו בו להצהיב הכלים (שם חינא). — °לחם הקּוּפים (שם ארץ כוש).

א) שמות ופעלים כללים.

אֵב, לֵח האילן ורטיבותו. — *אִבֵּק, פִּזֵּר עליו אבק. — אֲגָם, חרש של קנים וקוצים. — אֶזְרָח, אילן יליד המקום שהוא נטוע שם. — *אוֹֹב, *אִיב, *חוֹב, אמצע מקום הענפים. —*אִידָן, כמו  עמרנית,— אָמִיר, ראש האילן. — *אִצְוָה, סיב הנכרך סביב הדקל. — *אַרְזָל, כעין עריסה בין ענפי האילן לנטר השדה. — *אַרְנָס, כעין חוט ארוך יגדל ויכרך סביב לקצת אילנות, למשל הגפן. — אֲשֵׁרָה,אילן  מֻקדש לעשתרת.

בַּד, חטר דק, שבט שיוצא מהאילן: בַּד של הדס. — *בְּדִיד, חפירה שעושים סביב עקרי האילנות. — בַּיִת, *כעין סרג וכדומה סביב האילן. — *בֻּסְתָּן,  גן יפה אצל הבית. — בּרך, *הִבְרִיךְ, כפף הנטיעה ושם הקצה באדמה למען תצמח משם. —  *בָּרִכָה,אילן העשה בְרֵכָה אחת או שתי ברכות, לאמר נותן פרי פעם בשנה או שתים. — בְּתוּלָה, בְּתוּלַת שִׁקְמָה,וכדומה, אילן שלא נקצצו ענפיו.

*גָּדָד, *גְּדוּד, *גְּרוּד, אילן בלי ענפים ועלים. — *גֹּדְרִית, קנים הרבה מחברים בעקר אחד ומפרדים למעלה. *גּוּזוֹת, נצרים הפרים משרשי האילנות. — *גִּזֵּם, את הענפים. —  גֶּזַע, חלק האילן מרגליו ועד הענפים הראשונים. —  *גֵּדֶם, שארית אילן שנגדם. —  *גִּמֵּז, עי' במקומו. —  *גַּמְזִית, כמו נצן. —  גַּן, מקום נטוע אילני פרי או אילני סרק. —  *גִּנָּה, גן קטן. — §גִּפֵּר, פזר גפרית על האילן. — *גַּרְגָר, גַרְגַּרִים, פרי דק, עגל, של מקצת אילנות: הענב הוא גרגר. — *גְּרוֹפִית,ענף לנטוע להרכבה, בפרט של זית.—  *גָּרָר, כמו גדרית.

דָלִית, זמורה ארוכה.

הָמָס הֲמָסִים, ענפים יבשים לבער אש.

*זִהֵם, משח האילן בזהמה להמית את התולעים, להגן על המכה. —  זַלְזַל, זְמֹרָה, וכו' עי' גֶּפֶן במקומו. — זָמִיר, זָמַר את הגפן וכו'. —  זָנָב, אילנות יוצאים חוץ משורה הנטועה. — *זִנֵּב, כרת קצה הענפים. —  *זֶרֶד, זְרָדִים, ענפים רכים, מקֻצצים למאכל בהמה. —  *זֵרֵד, קצץ את הזרדים.

חוּש, חושים של קנים, —  *חֲזָזִית על האילן. —  חֹטָר, ענף היוצא מגזע האילן. —  *חִישָה, חישת קנים. —  *חֻלְחַל, מְחֻלְחַל, שיש לו לב, מח להעץ. —*חֲלִיפָה, מה שיצמח שנית מהגזע אחרי אשר נגמם האילן. — §חֲמָמָה, מקום חם לגדול אילנות מאקלים יותר חם. —  *חֲרָיוֹת, ענפים יבשים של תמרים להסקה ןכדומה. —  חֹרֶשׁ, חֹרְשָֹה, יער לא גדול. —  *חֲשִׁיפָה, *שִׁיפָה, עין תמר.

*טָעוּן, אילן טעון, מלא פרי. —  *טָעַן, את האילן באבנים שיכחש, וכדומה. —  טָרָף, עלה ירוק כלו.

*יִחוּר, ענף יוצא מגזע האילן, ובפרט בתאנה ובזית. —  יוֹנֵק, ענף רך אשר צמח עתה. —  *יַלְדָה, וּזְקֵנָה. —  יָלַך, ילכו יונקותיו. —  יַעַר, מקום הרבה אילנות. —  °יִעֵר, נטע יער.

*כִּוֵּן, הנטיעה, תלה עליה אבן וכדו' שתגדל בישר. —  *כָּסַח, כרת את הענפים היבשים, הרעים. —  כַּפָּה, סַנְסָן, וכו' עי' תמר במקומו. —  כָּפִיס, קשר מסמר בעץ. —  *כֹּרֶת, גוף האילן שממנו מסתעפים הענפים. —  *כֹּתֶשׁ, שער כתש, ענפים ארוכים.

לֵב, °הרך, המוח שבעץ האילן. —  *לִבְלֵב, התחיל (האילן) להוציא עלים ופרח (אחרי הגשמים), אילנות מְלַבְלְבִים, יער מְלֻבְלַב. —  *לוּלָב, ענף ירוק ורך מאד, שראוי לאכילה: לולבי אלה, לולבי גפנים, לולבי תמרים. — לֵחַ, כמו אַב.

*עַבֹּף, כמו עבֹת. — עָבֹת, אילן שענפיו ועליו מרבים. —  *עוּגִית, כמו בּדיד. —  עֲטָרָה, *שמקיפין את הנטיעות בילדותן. —  °עַיִן, כעין כפתור שמשם יוצאים הענפים. —  עָלֶה, כעין דף קטן, דק, הנולד על האילנות ושאר הצמחים. —  עָלָה, *נתאחה אחר שנפשח. —  *עִירָנִית, *עִימְרַנִית, כמין צמר באילנות בין הקלפה והעץ. —  עָנָף, מה שיוצא ומסתעף מכרת האילן. עָפִי, עָפָיִים, ענפים. —  *עִקָּר, השרש. —  *עִשֵּׁן, את האילן, מפני התולעים וכדומה.

פֻּאֲרָה, פֻּאֲרוֹת, הענפים, ובפרט הענפים התחתונים. —  °פִּסּוּג, כסוּח קצת ענפים מבין הענפים. — *פִּסֵּג, עשה פּסוּג. —  *פִסוּל, כריתת היבש מן הענף. *פִּסֵּל, עשה פסוּל. —  *פֶּקֶק, כעין קשר מסביב הגזע או הענף. —  פַּרְדֵּס, גן אילנות, ובפרט גן אילני פרי. —  פֶּרִי, פְּרִי הָאֱגוֹזָה הוא אגוז, פרי עץ התפוח הוא התפוח, וכדומה, עי' במקומו כל השיכים לזה. —  *פָּשַׁח, נתק ענף ממקום חבורו להכֹּרֶת. —  נִפְשַׁח, וכו'.

*צָוָא האילן, נעשה יבש לגמרה. —  *צִיב, כמו המס. —  צִיץ, מה שיציץ האילן, עי' במקומו. —  צַמֶּרֶת, ראש האילן רחב ורב ענפים, כמו בארז.

*קָטַם, כרת ראש הענף. —  *קֵנֶס, קיסם של ענף. — קָצִיר, קלח חדש יוצא מהשרש. —  קְצָפָה, אילן שקרסמוהו הארבה. —  *קְצָצָה, יער שקוצצים ממנו האילנות לעץ, לבנין. —  *קִרְסֵם, כרת את הענפים היבשים. —  *קִשְׁקוּשׁ, קִשְׁקֵשׁ,

*רֹבֶד, מקלעת ענפים. —  °רוֹכֵב, מה שמרכיבים. —  רָטֹב, שיש בו לח. —  *רֻכֶב, על מה שמרכיבים. *הִרְכִּיב, *הַרְכָּבָּה. —  רַעְנָן, רטב, רך ומלא אב.

*שַֹבְשֶׁבֶת, *שׁשֶׁבֶת, ענף דק, שבט. —  שָׂגִא, גדל, התפתח. —  שָׂדֶה, שדה אילן. —  שְׁדֵרָה, °שְׁדֵרַת אילנות, שורת אילנות מצדי הדרך. —  *שׁוֹטִית, כמו שבשבת. —  שׂוך, שׂוכָה, ענף גדול. — *שַׁדַף, הקלפה. —  שִׂיחַ, אילן קטן. —  שְׁלֻחָה, ענף ארוך מתפשט למרחוק. —  שַׁלֶּכֶת, זמן נשירת העלים. —  *שִלְשֵל, האילן, נתארכו הענפים. —  שַׁרְבִיט, ענף דק. —  שׁרֶשׁ, חלק האילן המחֻבר להאדמה שדרך בו ימץ את לשדה. —  שֵׁרֵשׁ, עקר השרש. —  שָׁתִיל, נטע רך, שנשתל, שנטע מזמן קרוב, —  שָׁתַל, נטע. —  *שׁתָּל, מי שאומנתו לשתל אילנות.

*תַּמְרָה, שם כללי לכל מיני פרי הדקלים. —  תּרף, *הִתְרִיף, לקה בתולעת.

ב) מיני האילנות2

*אֶגֶּה, מין קוץ. —  *אֱגוֹזָה, עץ האגוז. —  *אַגָּס, אילן הנותן אגסים. —  *אִדָן, מן ערבה. —  *אֶדֶר, מין אלון. —  אָהָל, עץ טוב הריח. —  *אוֹג, נותן צבע אדום. —  *אָחוֹן, —  *אָטָד. —  אֵלָה, הוא בֹּטֶם. —  אַלְגֹּם. —  אַלּוֹן. —  °אַמְלוֹג, שיח מדברי. —  *אָס, הוא ההדס. —  *אֲפַרְסָק, הוא תפוח פרס. —  *אִצָּה, מן ערבה הודית. —  *אֻרְבָּן. —  אֶרֶז, אילן נהדר, לו עלים כעין מחטים. —  אֹרֶן. —  *אַשּׁוּחַ. —  *אֶשְׁכְּרֹעַ, —  אֵשֶׁל, —  *אֶתְרוֹג.ּ

ְ*בֹּטֶם. —  בָּטְנָה, הוא פֻסתק. —  בָּכָא, מין אילן דומה להצרי. —  °בַּלְדוֹר °בַּלְזוֹר, אמרו כי פריו יפה לשכחה. —  °בָּקָם, עץ נותן צבע אדם כדם. —  בְּרוֹש, בְּרוֹת. —  *בַּת-שׁוּחַ, בְּנוֹת שׁוּחַ, מין תאנה.

*גַּלְמש, אילן גדול יפה. —  *גֶּמֶז, הוא שקמה. —  גֶּפֶן, נותנת היין. —  *גֶפֶן צֶמֶר, נותנת צמר גפן. °גֶפֶן זְאֵב, נותן °ענבי הזאב. —  גֹּפֶר, עי' במקומו.

*דוּלָב, *דַפְנָה, הוא *ערא.

°וָקְוָק, עץ הגדי ברצות אדם ללקט ממנו צועק וקוק. —  *וֶרֶד, *וְרָד, וְרָד הַבַּר.

°זַיִּן, עץ גדול. —  זַיִת, נותן השמן. —  *זְרָד.

*חֲבוּשׁ, פָּרִישׁ. —  *חִזָּר, קני הודו. —  *חַזְרָד. —  *חֵלָף, ערבה מצרית. —  *חֵלֶף הַיָם. —  *חֲמָם. —  *חֲרוֹבָה, אילן החרוב.

*יוֹנָס, יַחְנוּן, עי' במקומם. —  *יַסְמִין.

*כִּינָר, עי' במקומו. —  *כְּלִיל הָהָר. — כֹּלְמִישׁ, עי' במקומו. —  כֹּפֶר. —  *כְּרוֹמָשׁ. —  *כֹּשְׁתְּ.

לְבוֹנָה. —  לִבְנֶה. —  לוּז, הוא השקד. °לוּז הוֹדִי. —  לוֹט, נותן שרף הַלוֹט. —  °לִמּוֹן.

°מוּז. —   °מִיל, נותן העפץ. —  *מַיִש. —  מֹר.

°נִיל, —  נַעֲצוּץ, סִרְפָּד, וכו'. —  *נִצְפֶּה, הוא צלף. —  *נַרְגִיל.

*סִמְלָק, *סִמְבָק, יסמין ערבי. —  סְנֶה. —  *סִיסָם.

*עוֹזְרָד. —  עֲרָבָה. —  עַרְמוֹן. —  עַרְעַר.