*1, אֵילֵך, – מלת תה"פ תרמז להמקום והזמן. – א) הזמן הבא אחר רגע המדֻבר: רבי יהושע אומר (גומר את קריאת שמע) עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה (ברכ' א ב). לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי המלחמה ואילך יש בו סיקריקון (גיט' ה ו). ר"י אומר מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה מלכות יון ק"פ מלכות בית חשמונאי ק"ג מלכות הורדוס ק"ג מכאן ואילך צא וחשוב לחרבן הבית (סעו"ר ל). מן הדבור ואילך (ספר' מצורע, זבים א). לשעבר אחריש אתאפק מכאן ואילך אפעה (מכי' בשלח, מס' דשירתא ח). דברי בפיו (של הנביא) אני נותן אבל איני מדבר עמו פנים בפנים מכאן ואילך הוי יודע היאך רוח הקודש נותנת בפי הנביאים (ספרי שופט' קעו). ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך (ב"ב כא.). המפקיר את שדהו כל ג' ימים יכול לחזור בו מכאן ואילך אין יכול לחזור בו (נדר' מג:). אמר לו (אברהם לבנו יצחק) יודעים אנו שאחריך מעט יהיו ימינו הוא שנחמנו עד שלא נולדת הוא ינחמנו מיום זה ואילך (מדרש ויושע ג). צריך אתה להזהר מיכן ואילך שלא תסבור כי הקלף שאמרו רבותינו הוא רק הנקרא מצה (גנזי מצרים, הל' ס"ת יד). או שאמר לו האומן (לבעה"ב) גמרתיו ולא באו הבעלים ולקחו הכלי משם ואילך הרי האומן שומר חנם (לבוש הל' אומנים שו א). מאז ואילך (הרבה פעמים בספר יסוד עולם). –ב) להמקום, רומז התנועה שאליו, כמו הֵנה, שמה, dort; là; there: כל הנוגע בשרו של משה לחה פורחת אילך ואילך (ספרי וזאת הברכה). נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך (עירובין נה:). ושני קנים יוצאים ממנו (מחלק החָלק של המנורה) אחד אילך ואחד אילך (מנח' כח:). שלשים יום כדת איום כסות שאולה מעכבת לעת הלך כן ואילך הלא ציצת חיבת (אהבה לפ' שלח). אם בורחין המים אילך ואילך (והזהיר ויקר' מג).
1 בארמ' (ת"י במד' כא ד). והעיר נֶלד' (במלון להמכילתא, מ' אוירבך), כי מלה זו בודאי מקורה מארמית כי הסוף הרומז להעומד מרחוק זר להלשון העברית. והביא דלמן בדל"א שלו דמיון למלה זו בארמית הָלְכָא: לא תקרב הָלְכָא (ת"א שמות ג ה). הלכא והלכא (ת"י במד' כא לו), שאין ספק בדבר שיש בה המלה כָּא שרומזת המקום ונשתנה הלכא בהילכא, ונתקצר להילך, ומזה אילך, והוא מצוי בין שתי הלשונות הללו.