אֵימְתָן
* 1, ש"ז, - מי שמטיל אימה על הזולת: האימתנין והגפחנין והזחתנין והזדונין ועזי פנים ובעלי זרועות עליהם הכתוב אומר כי זרועות רשעים תשברנה (דרך ארץ, פר' ב). מי ידמה לך ובמה נקדם את פני אֵימְתָן (שלום, אופן הפסקה ב' שמך).
1 מן אֵימָה. בארמית: אֵימְתָנֵי די בשוה קריתים (ת"א בראש' יד ה). מלך תקיף גיבר ואימתן (ת"י ישעי' כח יו).