1, ש"ז, מ"ר אַכְזָרִים, מי שלבו קשה, שלא ירחם,  der Grausame; homme cruel; cruel person : גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לְאַכְזָר כיענים במדבר (איכה ד ג). תהפך לְאַכְזָר לי בעצם ידך תשטמני (איוב ל כא). – ובדברים לא בע"ח, במשמעת מזיק מאד, verderblich; pernicieux; pernicious: חמת תנינם יינם וראש פתנים אַכְזָר (דבר' לב לג). חשבתיו חשוק עצום ואכזר (עמנ' מחב' כג). – ולנק' אכזרת: כיענה זו שאכזרת על בניה (ר"י קרא, פרשת איכה).