1, ש"ז, מ"ר -זָבִים, — נחל, שמימיו פוסקים בימי הקיץ, הפך מן אֵיתָן, Bach versiegend im Sommer ; torrent tarissant en été ; brook dry in summer : היו תהיה לי כמו אַכְזָב מים לא נאמנו (ירמ' יה יח). בתי אכזיב לְאַכְזָב למלכי ישראל (מיכה א יד).