1 כך נקוד במשניות המנקדות, וכך הקריאה הרגילה של ספרדים, וכך קוהוט יסטרוב ודלמן. ואשכנז קרא' כמו בקמץ קטן, וכך נקדו בוקשד' וכשת' אָלָה ולוי נקד אֵלה כמו שם האילן. בארמ' אלותא, בערב' אַלַּה أَلا, ופרשוה המלונים הערבים: אלחרבה אלעריצ'ה ואלשלאח ועוד פי ראשה שעבתאן. ע"כ. ובעבר': חרב רחבה, וכלי זין בכלל, ועץ בראשו שני סניפים. ועי'  הערה שלאחר זו.

2 ערוך, וז"ל: והוא של ברזל והוא כאמה וחצי וראשו עגול כמו כדור ויוצאין בו יתדות שדומות לשקדים ושמו בלשון ישמע' דביס ובלעז מצא. ע"כ. והוא בלעז איטלקי  mazza.

3 ופרשו בגמרא שם מאי אלה קופל. כך גרסת הערוך, וכן בכ"י (ד"ס), ובנוסח' הדפוס' קולפא. ותאר רה"ג (כלי' יא ד) צורת הקופל שהוא כמעשה קסת הסופר, והוא קסת הסופרים המצוי בארצות המזרח שבקצהו האחד בית קבול הדיו כמו ראש וממנה יוצא כעין צואר ארוך והוא בית קבול הקולמוסים. ואמר ס' פרנקל (Aram. Fremdw. 17) שזו מלה פרסית כובאל. והרמבם בפרוש המשנה פרש אלה מגן ואמר וז"ל: ואין בין המגן והאלה אלא שהמגן תבניתו כמו משולש ואלה תבניתו עגולה. ע"כ. אבל ממאמר הירוש' המובא בפנים נראה ברור כי אלה היא כלי זין שמכים בו ולא מגן מפני המכות, וכן גם אלתן של בית ביתוס מעידה על זה.

4 ופרשו שם דיקרן, והוא ביונית קצה מפוצל בראשו. אבל, זו רק השערה עפ"י דמיון להשם אלה שבגרן, כמו שנא' שם בפרוש: מן מה דתני ר' יעקב וכו' שתיעקר האלה הדא אמרה כמין דייקרן שבשדות. ע"כ. אך אין זה מוכרח.

5 ופרשו בירוש' שבת ו ח:) אלה זו כמין דייקרן, והוא διχρανον ביונית, והוא מין קלשון בשני שִנים (עמנ' לֶו, הערות לקרויס ערך דוקרן), וכמו משמעה השלישית שמיחסים המלונים הערבים להשם אַלַּה, כמובא למעלה בהערה 1.