1, ש"ז, מ"ר אֶלְגָּבִישִׁים, – א) אבן הברד, Hagelkorn; grêle; hailstone : היה גשם שוטף ואתנה אבני אֶלְגָּבִישׁ תפלנה ורוח סערות תבקע (יחזק' יג יא). ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שוטף באפי יהיה ואבני אֶלְגָּבִישׁ בחמה לכלה (שם שם יג). ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אֶלְגָּבִישׁ אש וגפרית אמטיר עליו (שם לח כב). – ב) °אבן נפלת מן האויר2 אבן שמיִם, Meteorstein; aérolithe; meteorite : ולפעמים שרפה כמו שיקרה מאבני אלגביש השורפים (ראב"ע, ספר העצמים).
1 אין חבר למשקל זה בלשון. וקצת דמה לו אַרְגָּמָן. וחשבו רוב האחרונים כי זו מלה ערבית משרש גבש جَبَس, שפרושו הוא נקפא, נגמד, ואֶל הא הידיעה, והוא הוא גביש שנזכר באיוב. וזה קצת דחוק שדוקא יחזק' שהיה בבבל, שדברו שם אשורית, השתמש במלה כלה ערבית כמו שהיא. וקצת החדשים דמו למלה זו את השם הבבלי אַלְגַמִשֻ, מין אבן.
2 בקצת נוסח' אֶל-גָבִיש, בשתי מלים. ופרש מנחם: אבני ברד הוא כמשמעו. וכן ר"י בן גנאח: הם אבני הברד הגדולות. וכן רש"י, וכן הרד"ק. וכן רוב החדשים. אך הראב"ע פרש כי אלגביש אבן הנופל מן האויר. ועי' הערה הקודמת.