1, ש"נ, מ"ר אָלוֹת, — א) קללה, מה שאדם מבקש לו לעצמו או לאחרים אם יעשה או לא יעשה כך וכך, בפרט בשעת הבטחה, כריתת ברית, וכדומה, : Verwüuschung; imprécatuin; curse: ונאמר תהי נא אָלָה בינותינו וגו' אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב בראש' כו כח-כט. אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האָלָה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים דבר' כט יט. והשביע הכהן את האשה בשבעת הָאָלָה ואמר הכהן לאשה וכו' ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך במד' ה כא-כב. אָלָה פיהו מלא ומרמות ותך תהל' י ז. יככה ה' אלהים וכן יככה אלהים זו היא אלה הכתובה בתורה שבוע' ד יג. — ומ"ר: וכתב את הָאָלֹת האלה הכהן בספר במד' כג ה. ונתן ה' אלהיך את כל הָאָלוֹת האלה על איביך ועל שנאיך דבר' ל ז. — ב) נרדף עם שבועה, ברית, Vertrag, Schwnr; pacte, sermrnt; oath, covenant: ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת הָאָלָה הזאת דבר' כט יג. לעברך בברית ה' אלהיך וּבְאָלָתוֹ אשר ה' אלהיך כרת עמך היום שם שם יא. אז תנקה מֵאָלָתִי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מֵאָלָתִי בראש' כד מא. — ויאמרו בא בְאָלָה: ובאים בְּאָלָה ובשבועה ללכת בתורת האלהים נחמ' י ל. — ונשא אָלָה בפלוני: אשר יחטא איש לרעהו וְנָשָׂא בו אָלָה מ"א ח לא. — הביא את פלוני בְאָלָה: ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו בְּאָלָה יחזק' יז יג.  — ג) הרע שבא בעקב האלה: על כן אָלָה אכלה הארץ ויאשמו ישבי בה ישע' כד ו. כי מפני אָלָה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ירמ' כג י. — ד) הדבר, האיש שנתקימה בו הָאָלָה, שאמרים בני אדם יבוא עליך מה שבא על פלוני: יתן ה' אותך לְאָלָה ולשבעה בתוך עמך בתת ה' את ירכך נפלת ואת בטנך צבה במד' ה' כא. וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לְאָלָה בקרב עמה שם שם כז. מקטן ועד גדול  בחרב וברעב ימתו והיו לְאָלָה לשמה ולקללה ולחרפה ירמ' מד יב.