ש"נ, מ"ר אֲלֻמִּים, אֲלֻמּוֹת, — שבלים שנקצרו ונאגדו יחד אגדה גדולה, Garbe; gerbe; sheaf במקור נדפס באנגלית 'seaf': והנה אנחנו מאלמים אֲלֻמִּים בתוך השדה והנה קמה אֲלֻמָּתִי וגם נצבה והנה תסבינה אֲלֻמֹּתֵיכֶם ותשתחוין לַאֲלֻמָּתִי (בראש' לז ז). מצא כריכות ברשות היחיד אסורה משום גזל וכו' האלומות בין ברה"י ובין ברה"ר אסורות משום גזל (תוספתא מע"ר ב יז). והאלומות בין ברה"ר ובין ברה"י נוטל ומכריז (ב"מ כב:). מכרו לו אלומה אחת (מד"ר שמות לא).