ב. אַלְמוֹן
*1, — כמו אַלְמָן: באלמון שנשא אלמנה (כתובו' ז.). מאי לאו אפילו אלמנה שנשאת לבחור לא לאלמון (שם:). הוא אלמון והיא בתולה (ירוש' שם ה כט ד). אלמון שנשא ריבה (שם סוט' ח כב ד).
1 אחת המלים בגוף הלשון העברית שאנו רואים כמעט בעינינו את מעשה השתנות תנועת הפתח הארוך ָ לתנועת θ, בהזמן שמימי המקרא ועד ימי התלמוד.