אַלָּמָה
* 1, — מלת שאלת הסבה, הטעם, כמו למה, מדוע, warum, weshalb; pourquoi; wherefore (במילון: whe zfore): אלא מעתה (שכלי זכוכית עושים החכמים ככלי חרס) לא תהא להן טהרה במקוה אלמה תנן ואלו חוצצין בכלים הזפת והמור בכלי זכוכית (שבת יה:). אלמה אמר רב אילעא אמר רב רחבה ד' אעפ"י שאינה בריאה (עירוב' ג.).
1 כך בוקשד' כשת' לוי קוה' יסטרוב. וכן הקריא' המסור' האשכנ' אלָמָה. ומרכב מן על מה, כמו שנמצא כך בקצת מקומות בירו' (ר"י קארו, כללי הגמ' ה"ע ש"ב). או שהאל' נוספה להערה ולחזק.