*1, -לָה, ש"נ, מ"ר -לָאוֹת, -לוֹת, – טעם שאדם נותן להתנצל בו באיזה דבר, תאנה לא לעשות דבר, passende Ausrede; raison plausible; plausible reason: יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא יהא שם אמתלא איזו היא אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זוּ היא אמתלא גיט' ט ט. אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ומעשה נמי באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את עצמה אמרו לה חכמים מה ראית לעשות כן אמרה להם בתחילה שבאו עלי אנשים שאינם מהוגנים אמרתי מקודשת אני עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים עמדתי וקדשתי את עצמי כתוב' כב.. – ובצורה עבר' עם ה בסוף וכמ"כ בכנ' ובנטיה עברי': ואם נתנה אמתלה לדבריה נאמנת והזהיר, ויקרא. הנביא כאשר רצה להודיע האמתלה והעלה במעוט התאפקו מהבכי וכו' יודעים אמתלתו במעוט התאפקו ר"י אבן תבון, השרשים לריב"ג ערך בלג. ומדנסתפק באמתלתו שו"ת רמ"א, ב. – ומ"ר אמתלאות ואמתלות: ואל ירחיב ע"ע האמתלאות שבו ר"י אבן תבון חו"ה חשב' הנפש. שהראיות הבאות עליהן בדרך עיון הם הסברות וטענות ואמתלאות לא מופתים מלמד התלמי' יז. וכשראה משה שלא הועילו דבריו ואמתלאותיו הכתובות למעלה גלה הדבר שאין רצונו לעשות השליחות חזקוני, שמות ד יב. ואמתלאות זאת היבמה אינן מכלל האמתלאות שאמר רש"י ז"ל ריב"ש כט. כי יש עדים רבים ואמתלאות חזקות שבט יהוד' שמד כט. ומבקש ומתחנן לפניו ית' בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו מגיד שיחות. וכשהיה האורח אומר אמתלאות שצריך ליסע לביתו היה פוטרו לשלום ספו' מעש' להצדיק מנסכאיז. אמתלות רבות שו"ת בנימין זאב שעה. ונתן כמה אמתלות מוכיחות דבריו שו"ת מהרשד"ם יו"ד צ.