1, מלת השאלה, — א) שאלת המקום, wo, wohin; où; where : ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אָן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות (ש"א י יד). ויאמר לו (אלהים להאדם) איכה אן נטה לבך (סנה' לח:). — ועם מֵ, מֵאָן, לשאלת המקום שמשם בא, woher; d'où; whence : ויאמר אליו אלישע מאן2 גחזי (מ"ב ה כה). — ועם ל לפניה *לְאָן, כמו אָן לבדה, המקום ששמה: דע מאין באת ולאן אתה הולך (אב' ג א). — °והשתמשו במלת אָן במשמעת אַיֵּה: חברי אָן יהי נמצא דבר חכמה ותושיה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה). — °אָן ואָן, כמו פה ושם: הודות הוגים לך אָן ואָן (קונט' הפיוטים, הוצ' מק"נ דף ח). — ב) לשאלת הזמן, עם עד, עד אָן, עד כמה זמן עוד: ויען בלדד השוחי ויאמר עַד אָן תמלל אלה (איוב ח א-ב).
1 לפי דעת חכמי הדקדוק האחרונים מקֻצר מן אַין. ויש דומה לקצור כזה גם בערבית. ודעת הראשנים (ריב"ג ואחרים) כי היסוד היא אָן והוסיפו ה במלת אנה.
2 כך הכתיב ונקוד מֵאַׅן, ונמסר מאין קרי.