1, ש"נ, כנ' -תַּחְתִּי וכו', מ"ר אַמְתַּחוֹת, סמי' -תְּחוֹת, — שק להובלת תבואה, צדה לדרך וכדומה, Getreidesack udg.; sac à blé etc; sac : ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמורו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אַמְתַּחְתּוֹ2 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה בְאַמְתַּחְתִּי (ברא' מב כז-כח). ואת גביעי הכסף תשים בפי אַמְתַּחַת הקטן (שם מד ב). מלא את אַמְתְּחֹת האנשים אכל כאשר יוכלו שאת (שם שם א). וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תשיבו בידכם (שם מג יב). ויאמרו על דבר הכסף בְאַמְתְּחֹתֵינוּ בתחלה אנחנו מובאים (שם יח). — והסופרים משתמשים במלה זו להעֹב, והוא כעין שק לשים הבגדים להדרך: ועי' מרעל. — ויהי ליל מוצאי שבת שמעון רצה להוציא מלבושיו כדי שיהיו מוכנים אצלו למחרתּו ובפתחו האמתחות לא מצא הפקדון (שו"ת מהרשד"ם חו"מ מח).
1 מלה עברית, משקל אַרְנֶבֶת. כך הדעת השנית של הרד"ק: והנכון כי אמתחת אחד בסמוך ובנפרד וחיבורו לכנויים יוכיח אמתחתו אמתחתי ואילו היה מן אמתחה היה התיו רפה. ע"כ. וכן החדשים ברט וקניג. וגזרוהו הקדמונים מן שרש מתח במשמעת משיכה, הרחבה. אך מרגוליות (בערך Language, במלון Hasting, Dict. of thr Bible) גזר אמתחת משרש מתע בער' متع במשמע' חפצים וכלי בית וגם צרכי אכל, נפש וכדומה.
2 אונק' תרגם טועניה. וכל המפרשים פרשו שק. ואמר ר"י אברבנל: הם השקים הקטנים שמכניסים בהם החמרים החבלים. ע"כ. וזה לפי דעתו ההבדל בין השק ובין האמתחת. אך מפסוק מד א נראה כי אמתחת היא השק להתבואה.