1, ש"ז, מ"ר אֲסוֹנִים, — פגע רע, מקרה של צרה גדולה, Unglück; malheur;harm,  mischief : ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אָסוֹן2 בראש' מב ד. ויאמר (יעקב) לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אָסוֹן בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה שם שם לח. וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אָסוֹן ענוש יענש וכו' ואם אָסוֹן יהיה ונתתה נפש תחת נפש שמו' כא כב-כג. — ואמר בן סירא: בכל מעשיך היה צנוע וכל אסון לא יגע בך ב"ס גני' לד כב. — ואמר המשורר: כי יום ששון אסוני וביום אסוני ששוני ר"ש גבירול, דברי חפץ 20. —  ומ"ר אֲסונִים: ומראש מאסה נעם אדמה וחייה בעיניה אסונים רשב"ג, שירי שלמה דוקס ט. ואסונים מענים איש לרעהו בחי' עולם יד.