אָע

*, ש"ז, מ"ר אָעִים, – כמו עֵץ: מעשה שהלך ר"י בן קרחה אצל ר"י בן נורי לנגינר והראהו שדה אחת וביתרתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעים וסותם ודוקרנים וסותם עד שמיעטן פחות מעשר (ירוש' סוכה א נב.). 

חיפוש במילון: