אֶסְתָּן
* 1, ש"ז, – צד צפון, Norden; nord; North: עדים בצד אסתן (כתוב' כג.).
1 באשור' אִשְתָנֻ, צפון. באר' אסתנא רוח צפון: מצפונא אסתניא ייתא (תרג' איוב לב כב). הרואה רקיע בטהרתה וכו' אימתי אמר אביי כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא אסתנא ומגלי להו לשמיא ((ברכ' נט. - כשיורד מטר כל הלילה ובבקר יבוא אסתן ומגלה השמים). דשמעתא בעא צילותא ביומא דאסתנא (מגי' כח:). וכן בסור'.