אֶסְתָּן

* 1, ש"ז, – צד צפון, Norden; nord; North:  עדים בצד אסתן (כתוב' כג.).



1 באשור' אִשְתָנֻ, צפון.  באר' אסתנא רוח צפון: מצפונא אסתניא ייתא (תרג' איוב לב כב).  הרואה רקיע בטהרתה וכו' אימתי אמר אביי כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא אסתנא ומגלי להו לשמיא ((ברכ' נט.  - כשיורד מטר כל הלילה ובבקר יבוא אסתן ומגלה השמים).  דשמעתא בעא צילותא ביומא דאסתנא (מגי' כח:).  וכן בסור'.

חיפוש במילון: