1, ש"נ, — א) חיה קטנה מהלכת על ארבע, רגליה קצרות מידיה, מהירת המרוצה ופחדנית, וצמרה רך,Hase; lièvre;hare : ואת הָאַרְנֶבֶת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה ויקרא יא ה. — ב) °ארנבת ימיית: ארנבת ימיית בעל חיים בעל מגן ביציי נוטה לאודם מה קאנון ב, לוח הסמים . מיני סמי המות שני מינים וכו' כמו הארנבת הימיית וכו' והארנבת הימיית (תפעל) על הריאה שם ד ו א ב . ארנבת הימיית יקרה למי ששתה ממנה צרות נפש ואודם עינים שם ב ד . ארנבת הים גופו ארוך כאמה וחצי רחב ועב הרבה מראה גבו שחור תולדות החיים, רך. — ג) ארנבת מדברית שם. — ד) °שם לאחד המזלות: והרביעית הארנבת וכוכביו ארבע ושלשים ראב"ע, ראשית חכמה א. הארנבת נמצא הוא תחת רגל הכוכב שלפניו נכר הוא ע"י שני כוכבים בעלי גודל השלישי למודיי הטבע, ליאויל ט. — ה) קצה האף2 : ואמנם קצוי הארנבת ידבקו בה ב' עצלי' קטני' וכו' לתנועת קצה הארנבת קאנון א א ב ח. ואמנם הארנבת הנה הוכן שתרפה במלאכת יד שם ג ה ב ו .
1 באשור' אַרְנַבֻ, בער' אַרנַב אַרנַבַה آُرْنَب, آُرْنَبَة, בארמ' וסור' ארנבא. והנה הערבים נהגו בו מנהג אפעל ואמרו מֹרנִב مرْنِب, ארצ' מֹרנִבה, ארץ שיש בה הרבה ארנבות. אבל חכמי הלשון החדשים מפקפקים בדבר. ברט BarthNB§151 אמר שאין אנו יודעים אם א ארנבת היא א המשקל (אפעל) או שרשית בהוספ' ר, או היא מלה רבעית. דלי' Prolog. מחליט כי שרשה אנב ומשמ' היה בלשון אשור' קפץ, דלג, ונוספרה ר, ופרוש ארנבת המקפצת. אך כבר דחה זה נלד' Nö. ZDMG 40, 734 מפני שמציאות שרש אנב מוטלת בספק ומפני שהריש שבארנבת משתפת לכל הלשונ', ויתר יש לחשב כי ר זו נחלפה באשורי' בנון.
2 לפי לשון ערב': אלארנבה ט'רף אלאנף الارنبة ظرف الانف, הארנבה קצה האף.