אַרְנָב

*1, ש"ז, מ"ר אַרְנָבִים,  – זכר של הָאַרְנֶבֶת, Hase; lièvre; hare: וצמר ארנבים (ספרא תזריע, יג). בדגים טמאים וארנבים לכבד השרים (מהר"מ מרוט', שערי תשו' נב).



1 עי' הער' לְאַרְנֶבֶת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים