אַרְמְלוּת
*1, ש"נ, — כמו אלמנוּת: האומר ליורשיו תנו בית חתנות לבני או בית ארמלות לבתי במקור נדפס 'לבתו' (ירוש' נדר' ו לט:). אבל אין רגיל לעשות בית ארמלות לבנו (רש"י ב"ב צח:).
1 בארמ' ארמלו, ארמלותא, מן השם ארמלא ארמלתא, כמו אלמן אלמנה בעבר' בחלוף ל נ ר זו בזו. וכן בערב' ארמל ארמלה أُرْمَل, أُرْمَلَة והפעל אַרמַל תַרַמַּל أُرْمَل, تَرَمَّل, ועי' הער' לאלמן.