1, ש"ז, מ"ר ארנים, — שם אילן, אַלוֹן שעליו הירֻקים מתקימים כל ימות השנה, immer grüne Eiche;jeuse; holly (ilex): נטע אֹרֶן2 וגשם יגדל (ישע' מד יד). ועצים היו מסודרים שם עצי ארזים וארנים וברושים (פרה ג ח). ויוקחו לחכוכי השינים מהאילנות המרים המחככים כמו ארן3 וזיתים (קאנון ג ו י ט). — ואמר המשורר: לא מכל נוזל מים, ולא מכל אהל שמים, ולא מכל הרון יולד אהרן, ולא מכל אורן יעשה תורן (ר"י הלוי, מכת' לר"א אלעמני).
1 חל"א אומרים כי בלשון אשור' אֻרנֻ הוא שם אילן גבוה, ארז. ת"י: אורנא.
2 רסע"ג תרגם סנדיאן, והוא אחד ממיני האלון, והוא האילן הרשום בפנים. מנחם לא פרש מאומה. ריב"ג: שם אילן ולא פרש איזה. רש"י פרש ארן ייחור, נטע, ולעז פלאנצון, שהוא כנראה plançon בצרפתית. רמב"ם במשנה פרה שלקמן לא תרגם מהו רק אמר שהוא קבוץ מן אורן, והם דברי רה"ג בפרושו. וכן הערוך, והוסיף והביא עוד פרוש הגמרא (ר"ה כג.) ארונים ערי. והנה יש שנויי נוסחאות במאמר זה כאן וב"ב פא. (ד"ס שם), עכ"פ קשה להניח שבאֹרן שבכתוב היתה הכונה להעָר. ואולי יש לדמות לאֹרן השם הערבי ערן عرن, והביא לשאן אלערב בשם אלאזהרי שהוא אלטִ'מח الظٍمَخ שהוא אילן דומה להדו'ב, שהוא ערמון. ר"ש גמע העיד בשם רבי דוסא גאון כי שמע מן הזקנים הראשונים כי הארן הוא אלכאן בלשון ערב' (אגור בספ' עטרת צבי גרץ), והגיה שם המו"ל במקום אלכאן אלבאן البان, ופרשוהו המלונים הערבים שהוא האילן הנותן אגוז מושקד. רד"ק בשרשים אמר ויש מי שפרשוהו אלצנובר בערבית. אבל בפרושו לישעי' אומר כי תרזה מפרשים צנובר, וארן לא פרש מהו. ובמעשי טוביה (פרדס רמונים): פינוס, עפ"י תרגום ולגתה, וכן רוב החדשים.
3 לא נתברר לי לאיזה אילן נתכון מתרגם הקנון.