אַרְסִיּוּת
° , ש"נ, — טבע דבר ארסי: ויש מהם שיגרש וינגד ארסיות הרמשים העוקצים (ראב"ע הנסיו' כי"פ א). וכן תנים ובנות יענה עם כל ארסיותם ורשעתם יכבדוני ויהללוני (ר"י אברבנל, זבח פסח, יהללוך). — ובצמח': להסיר רוע ארסיות העשבים הממיתים (הוא, מ"ב ד). ודחה התבשיל ההוא הלאה הארסיות אשר היתה מחליאה אותו אל מקום אחד מגופו (מלחמות ה' רלב"ג ב ד). הלא חכמי הטבע אמרו שמרירותה (של הלענה) כוללת ארסיות (ר"מ אלשיך, משלי ה ד). — ושל החץ וכדומה: חצי שדי שעמדי אין כח בחומר לסבול אלא שרוחי שותה ארסיותם (הוא לאיוב, ז ז). — ובהשאלה במוס': ארסיותו מטיל זוהמתו באותו מקום באותו פרק (כסא' לבית דוד ג יה).