* 1, פ"ע, עתי' יֶאֱרַע, יֶאֶרְעֶנּוּ, — קָרָה, נהיה דבר,   treffen; advenir, se passer; happen: אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא יארע2 דבר תקלה על ידי (ברכ' ד ב). ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול (יומא א א). שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו (תוספתא יוה"כ א ד). שמא יארע בו דבר קלקלה (שם ד יג). לא יתן אדם פרוסה לשמש בין שהכוס בידו בין שהכוס בידו של בעה"ב שמא יארע דבר קלקלה בסעודה (חולין קז:). שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל (מד"ר אסת' ויהי אומן). — ועם כנו': אם ארעו3 אונס (כלא' ז ז). הרי הוא חולה ומתירא שמא יארענו מות פתאם (ס' השטר', ר"י ברצלוני עח). ויארעוהו תקלות (אוהב משפט לאיוב ד). אישי מין האדם הם משולחים למקרה הזמן ויארעום רעות בלי פשע ובלא חטאת (שם ב). — ועם ל: ולא תתערב בהם תוגה ולא יארע לך פגע (ר"י אבן תבון, חו"ה, עבוד' האלה' י). כי מפני זה יארע לקצת בני אדם מומים גדולים (הוא, מו"נ ג יב). המשים לעצמו סימן אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני (סמ"ג ל"ת, נא). שמא יארע אונס לאדם ולא בא בבית הכנסת (תניא, קריא' סה"ת, כא). — וקצת במשמ' נאמר: אז יבדיל משה וכו' אמר רבי לוי לפי שארעה פרשת רוצח על ידו בערי מקלט (מד"ר דברי' ב).

— נִפ'4: שכבר פשט האיסור על ידי המאורעות הנארעות (תשו' ר"ת מב.).

— פִע', *אֵרַע, אירע5, — כמו אָרַע, עם את ועם ל אחריו: חמישה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז (תענ' ד ו). ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים (אב' ה ה). אירע בה פסול בשחיטתה (פרה ד ד). ולא אירע מעשה מעולם (ירוש' קידו' א נח ד). אוי לי שאירע לי פסולת בבני (ספרי ואתחנן לא). שג' דברים אילו אירעו בו ביום (שם נשא א). על מה שאירע נקרא (המקום קברות התאוה) (שם בהעלתך צח). תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונית לשעבר (ר"ה טז.). מי שאירע בו דבר צריך להודיע לרבים (חולין עח.). אומר לפניה דברים של הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים (סוטה ז:). מעשה ביוסף בן עלם בציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו (יומא יב:). אדם שאירע בו קרי או אונס קודם יום הכפורים נדון לשעבר (ר"ה טו.). כל מה שאירע לזה (ליעקב) אירע לזה (ליוסף) (מד"ר בראש' פד). ועל ששתה (נח) ונשתכר אירע בו פסול שנסתרס (שם במדב' י). מעשה שאירע בר' יאשיא ובר' מתיא בן חרש (אבות דר"נ א) כאשר ראו זה המאורע שאירע בכו שלשים יום (ראב"ע במדב' כ כט). שהשם העלים סבות המצות שלא יזלזלו בהן כמו שאירע לשלמה בשתי מצות אשר התבארה עלתם (ר"ש א"ת, מו"נ ג כו). אירעו דברים בין הקהל ובין ראובן (שו"ת הרא"ש סט ט). — ובכנו': מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס (מו"ק ב א). יארעיך כשם שאירעה לפלונית (ספרי נשא יח). — וביחס להזמן: ניסן שיצאו ישראל ממצרים אירע להיות בחמישי בשבת השלים ניסן אירע אייר להיות בשבת (מכי' בשלח ד). שאותו היום אירעה שבת להיות (שם). השלים ניסן ואירע אייר להיות בשבת חסר אייר ואירע סיון להיות באחד בשבת (שבת פז:). יחיד שקבל עליו שני וחמישי ושני של כל השנה כולה ואירעו בם ימים טובים (תענית יב.). — ומקור, לֶאֱרַע: שמא עתיד לאירע6 לישראל דבר והם עתידים להנצל על ידיה (מכי' בשלח ב). אמר (דוד המלך) שמא דבר עתיד ליארע את ישראל והן עתידין לינצל ע"י מרדכי (מד"ר אסתר, ויהי הזמן).

— פֻע', *אֹרַע: והיתה לבני ישראל לחקת משפט אורעה7 כל הפרשה כולה להיות דין (ב"ב קיג:).