אֶתְרוֹג

* 1, ש"ז, מ"ר אֶתְרוֹגִים,  — פרי ממין הלִמּוֹן, גון קלפתו כעין השעוה, ומיצתו פחות חמצה משל הלמון, citrus medica : שיעור אתרוג הקטן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת ר"י אומר אפי' אחד בשתי ידיו (סוכ' ג ז). אתרוג הכושי וכו' והירוק ככרתי וכו' (שם ו). נתן לו שתי פרוטות אמר לו הבא לי אתרוג והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון וכו' שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש (מעיל' ו ד). מעשה ברבי עקיבה שליקט אתרוג באחד בשבט (ר"ה יד.). וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה (מד"ר ויקר' ל). 



1 מפרסית תֹרנג تُرُنْج. ובערב' כמו"כ אֹתרֹגּ أُتْرُجّ.

חיפוש במילון: