אֶתֶר
, ש"ז, מ"ר, אֲתָרִים, — א) שם מקום בדרום א"י: כי בא ישראל דרך הָאֲתָרִים1 (במדב' כא א). — °תַיָּר, מְרַגֵּל2: וביתי על הרי בתרים ודרך האתרים ומשכני גיא הצבועים ומשכנות הרועים (אג' לשון הזהב לר"י חריזי). עוד הם נדברים ועדת כלבי האתרים שמה הגיעה שיחתם הפריעה (משלי יל"ג ג יז).
1 אונק' תרגם ארח מאלליא, ר"ל דרך המרגלים. וכן מדרש: דרך התייר הגדול. וכן המפרשים הקדמונ'. רש"י: דרך הנגב שהלכו בה המרגלים. ראב"ע: י"א כי האלף נוסף והטעם התרים את הארץ. וכן רשב"ם. אך יותר נראה לפי דעת תרגום השבעים שהוא שם מקום, וכן רוב החדשים. —
2 עי' הערה למעלה.