בָּזִיךְ

* 1, ש"ז, מ"ר בְּזִיכִים, סמי' בְּזִיכֵי, Schale; coupe; vessel: הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב וכו' ולא היו לבזיכים שולים שמא יניחום ויקרש הדם פסח' ה ה. שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים מנח' יא ה. ד' כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכין וכו' הקטירו הבזיכין שם ז. שני בזיכי לבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ וכו' זבח' יג ו. כיצד מסדרין את הבזיכין תוספתא מנח' יא יה. שני בזיכי לבונה שנטמא אחד מהם שם יג ב. כל הבזיכין שבמקדש לא היו להם שוליים פסח' סד: – ו°בית קבול השמן שבראש קני המנורה: בהיטיבו לשון נקוי הבזיכין של המנורה רש"י שמות ל ז. ואינו כן כי הנרות היו כמין בזיכין נתונים בראשי הקנים וקבועין בהן וכו' והבזיכין האלה היו להם פיות שראש הפתילות שוכבות עליהן תשוב' ריב"ש תי



1 במשנ' מנֻק' נדפ' אמש"ד בָּזָךְ.

חיפוש במילון: