ש"ז, מ"ר בֹּזְזִים, – מי שבֹּזֵז, מי שדרכו לבזז ולשדד, Räuber; brigand; robber: זה חלק שוסינו וגורל לְבֹזְזֵינוּ1 (ישע' יז יד). לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בֹּזְזַיִךְ אתן לבז (ירמ' ל יו). מי נתן למשוסה יעקב וישראל לְבֹזְזִים הלוא יי' זו חטאנו לו (ישע' מב כד). ושללו את שלליהם ובזזו את בֹּזְזֵיהֶם2 (יחזק' לט י).