*1, – כמו בָּזִיךְ: והבזך היה בתוכו (בתוך הכף שהיה דומה לתרקב גדול של זהב שהיה מחזיק שלשת קבין) מלא וגדוש קטורת (תמיד ה ד).  מי שזכה בקטורת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו (שם ו ג).  והמחתה ביד אחד והבזך ביד אחד וכף וכסויה ביד אחד (שם ז ב).  בקרביים הנתונים בבזך  (גמ' שם לא:).  אוחז (הכהן) את הבזך בראשי אצבעותיו וי"א בשיניו (יומא מט:).  וידה של בזך כלפי בין זרועותיו (רש"י שם).  וכל דבר שאדם רוצה לערב יפה יפה מהפכו באצבע או בבזך (רש"י שמות ל לה). – וכלי קבול השמן במנורה: נר האמצעי (של המנורה) עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו (שם כה לא).