בָּזַר

עתיד יִבְזֹר, – פ"י, כמו פזר: בזה ושלל ורכוש להם יִבְזוֹר (דני' יא כד). (קטרת) היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בשנה בימות החמה בזורה שלא תתעפש (כרית' ו:). – ואמר המליץ: ויצאה רוח אלהים רעה לבזור רכושיך (בחי"ע ט). נשוו מתי תבל כרשע אין נחמד ואין נכבד והון בוזר (ר"י אלחריזי מחבר' ז מאלחרירי). יאמר אגזור ים לגזרים ורכוש אֶבְזוֹר אגהה מזור (עמנואל מחבר' כה). עזוזך אזור ידידך עזור ליעקב בְּזוֹר שלל כנעני (שד"ל, הליכות קדם, 6). 

– פִע', בִּזֵּר, – כמו קל: גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בִּזַּר1 עמים קרבות יחפצו (תהל' סח לא). – ואמר הפיטן: בזר שמטי וחובטי ולובטי (רשב"ג, שזופי פליטי). 

– פֻע', *בֻּזַּר, מְבֻזָּר: אבל אתה בוצר מן המבוזר (ספרא בהר א). 



1 אולי בַּזֵּר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים