בַּלַּע
כְּבַלַּע, – רגע אחד, זמן בכדי לבלע איזה דבר: ולא יבאו לראות כּבלּע1 את הקדש (במד' ד כ), לאמר אפילו לרגע אחד.
1 ת"א ולא יעליון למחזי כד מכסן ית מני קודשא. ע"כ. וכן מנחם: כבלע את הקדש ענין כסות. וכן ריב"ג, וכן רש"י: כבלע את הקודש לתוך נרתק שלו וכו' ובלוע שלו הוא כסויו. ע"כ. והביא גם ראב"ע פרוש זה וכן רד"ק. ויש מפרשים מלשון ב. בלע במשמ' השחתה, ור"ל כשסותרין את ההיכל (רשב"ם ואחרים) אך השבעים תרגמו ἐξάπινα כהרף עין, ור"ל כדי בליעה, כמו עד בלעי רקי, ובמשמעה זו פרשו רוב החדשים.