בָּלַס

1, פ"י, עת' אֶבְלֹס, — עשה חתוך בתאנת השקמה להכשירה לגמול מהרה: ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי וּבוֹלֵס2 שקמים עמו' ז יד.



1 עי' הערה שלמעלה בערך הקודם., ועי' לקמן.

2 מנחם: פתרונו לפי ענינו מנער עצי יער ועלי שיחים. ע"כ. מזה נראה כי לא היה להם פרוש מסור בקבלה. וכן פרש גם ריב"ג, אמר בזה"ל: פירושו לפי הענין מנער שקמים ר"ל שיש לו בקר ושקמים והוא מנער עלי שקמיו לפני בקריו שיאכלו. ע"כ. ורש"י פרש בולס מחפש, כמו בלש, רק שעמוס היה עמוס בלשונו, ואמר ס במקום ש. אבל כל זה דחוק, כי נראה שהמלה בולס היא פעל מיוחד לעבודת השקמים, ולכן נראה יותר תרגומם של השבעים שתרגמו  ϰνιζων, שר"ל מכשיר תאני השקמה לגמול ע"י עקיצה וחתך. והחדשים אמרו כי יש לפעל בלס חבר בלשון ערב' בהשם בלשׂ بَلَس למין ממיני התאנים.

חיפוש במילון: