ש"ז, מ"ר בִּנְיָנִים, -ינוֹת, – א) דבר בנוי, Gebäude; construction; building: והלשכות העליונות קצרות וכו' מהתיכונות בִּנְיָן (יחזק' מב ה). וימד את רחב הַבִּנְיָן קנה אחד (שם מ ה). וְהַבִּנְיָן אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הַבִּנְיָן חמש אמות רחב סביב (שם מא יב). מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין מפואר בימיו (סוכ' נא:). מה עשו אבותי לאבותיך מהם מיעכו בבנין (סנה' קיא.). – ומ"ר °בִּנְיָנוֹת: כידוע לכורתי האילנות לבנינות  (ס' החנוך תג). – ומשל: °רקב המעות הבנינים 1 (ר"י קמחי ספ' הגלוי, 126). – ובהשאלה, *הרכבת הגוף: רובע עצמות מרוב בנין או מרוב המנין ורוב בנינו ורוב מנינו של מת (אהל' ב א). כל בנינו של אדם הוא שתי השוקים והירכים והצלעות והשדרה (רמב"ם טומ' מת ב ח). – דבר בבנינו, ר"ל  כשהוא בנוי כלו בשלמותו: מי שלא ראה ב"ה בבנינו לא ראה בנין מפואר (סוכ' נא:). הנבלה כשהיא בבנינה תקרא נבלה וחלקיה לא יקראו נבלה (ר"א הקראי, ג"ע, טו"ט ב). – ב) *עצם הפעולה לבנות, das Bauen; act. de construire; building: משנבנה הבית התחילו מונין לבניינו וכו' לא זכו למנות לביניינו התחילו מונין לחרבנו (ירוש' ר"ה א נו:). אמת הבנין (שם שקל' ו מט ד). אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק (שבת קיט:). ביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק (מגי' יב.). יכול יהא בנין ביהמ"ק דוחה שבת (יבמ' ו.). שכל העוסק בבנין מתמסכן (שם סג.). אבותינו אכלו מלוחים כשעסקו בבנין ביהמ"ק (קידו' סו.). אין בנין ביהמ"ק בלילה (שבו' טו:). – ומשל: שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה (מגי' לא:). – ובהשאלה: ת"ח שעוסקין בבנינן של עולם  (שבת קיד.). – *בִּנְיָן אב, מדה ממדות דרשות הכתובים בתורה שמה שנאמר במקום אחד מלמד על מה שנאמר במקומות אחרים2 בנין אב מכתוב אחד ובנין אב משני כתובים (י"ג מדות של ר' ישמעאל). זה בנין אב לכל דמיהם בם וכו' בסקילה (ספרא, קדוש' ב). אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו בנין אב שבכולם וה' דבר עליך רעה (ירוש' ברכ' ט יד:). – ג) בדקדוק, °בכלל אופן המלה וצורתה: נשבתו האותיות ונסתר בנין המלה (מנחם מחב' 41). המלה הזאת לא תסור מבנינה ולא ישתנה ענינה (שם, ערך זאת). ובנין מאירות מן אור (דונש על רסע"ג). זכרון רב בניני השמות המוספים (הרקמה, י]). ומן הבנין הזה פיעלה בשבר הפא ([[מקור: שם). – ובפרט °כ"א משמנה צורות הפעל, בנין הקל, בנין הכבד וכו': הפעל השלישי המוסף מה שאין בנינו בנין הקל (הרקמה, יד). והעתיד מבנין הפעיל יהיה על השלמות והתום והפעול (שם). ממה שישיג הפועל מן הבנינים לענין הנפעל ההתפעל (שם). והנה כל אלה מבנין הקל  הנקרא בנין פָּעַל (ראב"ע צחות, הפעלים). ואלה השלשה הבניינים הם עיקרים לכל הלשון (שם). בנין הפעלים יבנה בשמנה טורים הטור האחד הוא בנין הקל והוא יסוד הפעלים וכו' אבל ההא והמם הנוספת בבנין הפעיל וכן בשאר הבנינים וכו' (מכלול, שדה"פ).