בִּנְיָה
1, ש"נ, – דבר בנוי, Gebäude; construction; building: ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה וְהַבִּנְיָה2 וקירותיה ארך מאה אמה (יחזק' מא יג).
1 משק', לִוְיָה, צִבְיָה, שִׁלְיָה.
2 לפי הענין נראה כי זה חלק מיוחד מהבנין, דבר בנוי על פני הגזרה, כאמור למעלה בפסוק יב, אך לא עמדו המבארים על תכונתה של בניה זו, ומשתמשים במלה זו במשמ' בנין בכלל, או יותר במשמ' מפשטת מלאכת הבנין.