בִּסּוּם

°, ש"ז, – שה"פ מן בִּסם במשמעת נעים: כשהיו מושכין את קולם בנעימה היו אלו ממהרים להבליע את השם וכו' בנעימה ביסום1 קול רש"י קידו' עא..


1 בארמ':  (עיקר השיר הוא בפה והכלים באו) לבסומי קלא סוכ' נא..

חיפוש במילון:
ערכים קשורים