* 1, ש"נ, מ"ר בְּסוֹרוֹת, — כוס של בסורות, כוס יין שהיו מעבירים לפני הכלה אם היתה בתולה: נשרפה כתובתה רקדו לפניה שחקו לפניה העבירו לפניה כוס של בסורות2 או מפה של בתולים אם יש לה עדים באחד מכל אלו כתובתה מאתים (כתוב' יו:).
1 עי' הערה שלקמן.
2 כך בערוך דפוסי' קדמו' וכמו"כ בעה"ק דפוסים הראשנים. ובנוסח' התלמוד בשורה. אך רגלים לדבר כי גרסה זו היא תקון עפ"י מה שהתחילו לפרש מלה זו מלשון בשורה, כמו שפרש"י שם: המבשר עליה סימני בתולה. אבל באמת כבר נעלם מבעלי התלמוד בעצמם מהותה של כוס זו ופרושה האמתי של מלה זו, והוו שם וז"ל: מאי כוס של בסורות (כך גרסת הערוך, ובנוסח' בשורה) אמר רב אדא בר אהבא כוס של יין של תרומה היו מעבירין לפניה כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה מתקיף לה רב פפא אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה אלא אמר רב פפא זו ראשית כתרומה ראשית. ע"כ. והנה נתברר מכל הויה זו כי בזמנם של רב אדא ורב פפא כבר לא היה נהוג מנהג קדום זה של העברת כוס לפני במקור נדפס 'לפי' הכלה כשהיא בבתוליה, ולכן יש לפקפק אם באמת היו מעבירים דוקא כוס של תרומה, כי אפשר שזו סברה בעולם של רב אדא כדי לפרש הסימן שראויה היתה לאכול בתרומה. וגם פרושו של רב פפא זו ראשית כתרומה ראשית אין ספק שהוא דרוש בעולם. ואפשר שכוס של בסורות היתה כוס של משקה עשוי מבסורות, ר"ל מפרי בסר, כמו שאומרים בערב' בַשַׂרַ אלתמר, עשה שכר תמרים בעוד שהתמר בסר, ר"ל מעט קדם שבשל בשול גמור, קודם שנפתח, והיה זה אולי לסימן הכלה שגם היא עודנה בסר, עוד בבתוליה. וכבר השתמשו גם בערב' בפעל זה גם לענין הזדוגות הגמל והנאקה, ואמרו: בשר אלפחל אלנאקה, נזקק לה קודם שתבעה. — ועי' בֹּסֶר.