1, ש"ז, סמי' בְּצִיר, כנ' בְּצִירְךָ, בְּצִירֵךְ, — א) פעולת לקיטת הענבים מן הגפנים והזמן שבוצרים הענבים, Weinlese; vendange; vintage: והשיג לכם דיש את בָּצִיר וּבָצִיר ישיג את זרע ויקרא כו ה. כעללות אם כלה בָצִיר ישעי' כד יג. אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בָּצִיר אין אשכול לאכל מיכה ז א. אם אין בציר מנין עוללות וכו' אין לעניים בעוללות קודם הבציר פאה ז ז.  ג' שנים קציר ג' שנים בציר ירוש' ב"ב ה יד ג. — ב) עצם הפרי, הענבים שבוצרים: הלא טוב עללות אפרים מִבְּצִיר אביעזר שופט' ח ב. על קיצך ועל בְּצִירֵךְ שדד נפל ירמי' מח לב. — ג) °סוף הקיץ, עת השנה שבין הקיץ והחורף 2, Herbst; automne; autumn: בעת הבציר כשמולחין הבשר לכל השנה מוהרי"ל, הל' פסח. ומיום ארבעים ושלש לאותה עמידת השמש הקייצית חשבוהו בציר הנקרא אוטומני מעשה טוביה, עולם הגלגלים יג. רוחות חזקים בבציר יורו על חורף ממוצע למודי הטבע, מ"מ יאלים, רוח' שונים סה.. בימי הַבָּצִיר עת חם צח ודלף בן יום אחד יחלפו מנים אלף יל"ג, משלי ב יח.