*,  ש"נ, — שה"פ מן בָּצַע: והאריגה והבציעה והקשירה (רמב"ם, שבת ז א).  בוצעַ הפת במקום שנאפה היטב ויחתוך פרוסת הבציעה (טור או"ח קסז א).  אנו מטעימין ג"כ פרוסת הבציעה לברכה (לבוש, או"ח קסז ה).  הרי כמה קדושה יש בבציעת המוציא דרך ישרה, שער המזון.