בְּצִירָה
*, ש"נ, מ"ר בְּצִירוֹת, — שה"פ מן בצר ענבים: איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה (פאה ז ג). פעמים שאדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענבים לבצירה וכו' ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהם (שבת יז.). עד שיגדור שלשה גדירות ויבצור שלשה בצירות וימסוק ג' מסיקות (ב"ב לו:).