בְּצִירָה

*, ש"נ, מ"ר בְּצִירוֹת, — שה"פ מן בצר ענבים:  איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה (פאה ז ג).  פעמים שאדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענבים לבצירה וכו' ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהם (שבת יז.).  עד שיגדור שלשה גדירות ויבצור שלשה בצירות  וימסוק ג' מסיקות (ב"ב לו:). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים