1, בָּצֵל, ש"ז, מ"ר בְּצָלִים, - פרי אדמה חריף, מרכב מקלפות קלפות זו על גבי זו, משמש לתבל המאכל, Zwiebel; oignon; onion: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ןאת האבטחים ואת החציר ואת הַבְּצָלִים ואת השומים (במדב' יא ה). תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול (תרומו' ב ה). בצל כופרי (נדר' ט ח). בצל של רכפא (מעשר' ה ח), מין בצל, שעוקצו נמעך לתוכו, או שאין לו ארס הרבה2, ועי' רכפה. ר' יהודה אומר שלש קלפות בבצל פנימית בין שלמה בין קדורה מצטרפת אמצעית שלמה מצטרפת קדורה אין מצטרפת חיצונה בין כך ובין כך טהורה (חול' קיט:). קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב (נדר' כו:). אמר ר"ש בן יוחי ה' דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו האוכל שום קלוף ובצל קלוף וכו' (נדה יז.). לא יאכל אדם בצל מפני נחש שבו (ערוב' כט:). הבצלים הסריסים (שביע' ב ט). בצלים מבני המדינה (תרומ' ב ה). —  ומשל: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן משמיה דרבי יהודה בר אילעי אכול בצל ושב בצל (פסח' קיד.), ר"ל הסתפק בדברים פשוטים למזונך. —  *בֶּן בָּצֵל, בְּנֵי בְּצָלִים, מה שצומח מהבצל כשתגע בו רטיבות3: עלי בצלים ובני בצלים אם יש בהן ריר (עוקצ' ב ח). (הנודר) מן הבצלים אסור בבני בצלים רבי יוסי מתיר מן בני בצלים מותר בבצלים תוספתא נדר' ג ו. —  °בצל העכבר4 (Scilla marit. L) Meerzweiebel; scille; squill:  בצל העכבר, ונקרא בשם הזה כי הוא ממית העכברים קאנון ב, לוח הסמים.  וירטה בבצל העכבר שם ד ז ד י.

אֵם, *אמהות של בצלים, מה שיושב בקרקע. —  אֶרֶס, החריפות שבו.

*בֶּן בָּצֵל. —  *בְּצַלְצוּל.  —  °הִבְצִיל.

*גֶּלֶד, גלדי בצלים.

*חָמַר, *עָמַר, בצלים שחמרן, שעמרן. —  *חָסִית, חסיות, שם הסוג לכל המינים הדומים לבצלים, שום, כרתי, וכיוצא בזה.

*כֻּפְרִי, בצל הכופרי. —  *כַּרְתִּי, דומה לבצל.

*נָחָש שבבצל, הארס, החריפות שבו.

סָרִיס, *בצל הסריס.

עַכְבָּר, °בצל העכבר, עי' למעלה. —  *עָמוּד, העגול ותרמיל בראשו שבו הזרע.

* פִּטְמָה, —  *פָּקַל, פקל הבצל.

*קִיצוֹנִי, בצלים הקיצונים, של קיץ. —  *קְלִפָּה, קלפת הבצל. —  *קָמָה, קמת הבצלים.